המלון יוקרתי, המערכת פצועה - יומיים עם המערכת הכי מותקפת במדינה
- מגזין בית המשפט
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
בעוד השיח הציבורי סביב הרשות השופטת מתנהל לא פעם בטונים צעקניים, היום יתכנסו במלון בירושלים בכירי מערכת המשפט ליומיים של חשיבה פנימית עמוקה. זה יהיה מפגש שבו השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, השופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט, ונשיאי הערכאות המחוזיות יזדקקו להתייצב מול מציאות שבה הם סופגים אש מכל כיוון.
הנוף מהחלון נראה כמו מלון יוקרה, אך זו תהיה תפאורה בלבד. בתוך האולמות תתנהל עבודת עומק שאין לה דבר וחצי דבר עם נינוחות של חופשה, אלא עם התמודדות יומיומית של מי שמנהל את אחת המערכות הציבוריות המותקפות בישראל.
הימים הללו צפויים לחשוף מערכת מותקפת שחיה בתוך רעש תוקפני כמעט קבוע. שופטים הופכים בתוך רגע לנאשמים בזירה ציבורית שאינה מבחינה בין מחלוקת מקצועית לבין דה לגיטימציה. עבודתם השיפוטית נבחנת לעיתים דרך כותרת בודדת ולא באמצעות עיון משפטי אמיתי. בעידן שבו פסק דין הופך לסערה עוד לפני שהודפס, והשופט הופך ליעד ציבורי עוד לפני שנכנס לאולם, יבקש הכנס להחזיר את הדיון למקום נקי ושקול. מערכת שאינה מנותקת או פריבילגית, אלא חיה במציאות קשה של עומס, מתקפות, לחץ ותובענות.
בפתיחת הכנס ידגיש השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, את עמוד השדרה הערכי שעליו נשענת המערכת. לצדו יעמדו השופט נעם סולברג והשופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט, והם יבהירו כי, אף על פי שהביקורת הציבורית גוברת, לא יוכלו בתי המשפט להרשות לעצמם להיגרר אחר שדה הרעש. מערכת המשפט היא קורת הגג האחרונה של הדמוקרטיה, ולכן מקצועיותם, יאמרו, חייבת להישמר גם כאשר היא מותקפת. שיחות המסדרון יגלו את המציאות היומיומית: שופטים שקוראים מאות עמודים בלילה, בזמן שבמרחב הציבורי נטענות נגדם טענות שלא נקראו ואף לא הובנו.
אל הדיון יצטרפו נשיאי בתי המשפט המחוזיים: השופט גלעד נויטל, השופט משה סובל, השופט בני שגיא, השופט אבי לוי, השופטת אסתר הלמן-נוסבוים. לצד כל אחד מהם תונח מפה שונה של אתגרים, אך כולם יציירו אותה תמונה: העומסים אינם רק כבדים, הם מואצים ומתנגשים עם ציפיות ציבוריות בלתי אפשריות. הרצאתה של מורן סמואל על חציית גבולות אישיים תפתח צוהר להבנה אנושית עמוקה יותר של מציאותם.
בהנחיית השופטת שלי אייזנברג, יוצגו בשעות אחר הצהריים שלושה סיפורי תקווה בפורמט "טד" מטעם השופטים. מאחורי דוכן דיבור צנוע יחשפו הדוברים את עולמם הרגשי ואת הכאב השקט של מי שנלחמים מדי יום על הלגיטימציה המקצועית שלהם. יסופרו חוויות של שחיקה, עומסי עבודה בלתי נתפסים ותחושת בדידות מקצועית - תחושה שעלולה לשבור גם שופטים מנוסים.
מערכת בתי המשפט בישראל פועלת כיום עם 911 שופטים בלבד, המשרתים מדינה של יותר מתשעה מיליון תושבים. אל המערכת זורמים מדי שנה כמעט מיליון תיקים חדשים, וקצב השמיעה שלהם אומנם גבוה, אך עדיין מתקשה לעמוד בעומס המצטבר. המספרים הללו מדגישים מערכת שתידרש לקלוט כמעט מיליון תיקים בשנה, מאמץ יומיומי כבד המוטל על כל אחד ואחד מן השופטים.
דיוני השולחנות העגולים יהפכו את הכנס ממפגש פורמלי למרחב עבודה אמיתי. המשתתפים ידברו בגלוי על המחסור בתקנים, על האלימות הגוברת כלפי שופטים, על העומס שנדמה לעיתים כבלתי אפשרי, ועל הגלים הפוליטיים שמערערים את היציבות המוסדית.
בתוך הדיון הזה, השופטת סיגל רסלר־זכאי, מנהלת המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים, בחרה להדגיש את חשיבותם של מרחבי שיח מקצועיים המאפשרים לשופטים לעבד את ההתמודדות השוטפת ולהישען על תמיכה מערכתית. היום הראשון יושלם בערב אמנותי, ולאחריו טקס קצר לשופטים הפורשים ומופע מוזיקלי של הזמרת מיטל טרבלסי ("הו רב חובל"), שיוסיף רגע של חמצן בתוך מציאות רוויית לחץ.
יום שלישי ייפתח בפעילות גופנית מוקדמת בחדר הכושר של המלון, כמעין ניסיון להתכוונן ליום נוסף של החלטות כבדות. לאחר ארוחת בוקר משותפת ושיחות מסדרון קצרות יפתח השופט אילן איטח את מושב היום, ואחריו תוצג תפיסת עומק של תקווה כמתווה ליציאה ממשבר. בתום ההתארגנות יפנו השופטים את חדריהם וישובו לאולמות הכנס לעבודה נוספת, סמל לכך שגם בתוך סדר יום עמוס אין רגע של עצירה אמיתית.
בסיום הכנס יציגו השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, והשופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט, מסר משותף של יציבות והתעצמות מקצועית. השניים ידגישו כי, למרות הקולות הרועמים מבחוץ, המערכת תמשיך לעמוד בעבודתה גם כאשר היא מותקפת עוד לפני שנפתחה פסקה אחת מפסק הדין. תוצרי הדיונים יוצגו בפני כלל המשתתפים, ויבקשו לשרטט עתיד מקצועי יציב יותר.
יומיים במלון ידגישו כי מאחורי החזות הממוסדת מסתתרת עבודה קשה שאינה נפסקת. התפקיד אינו מסתכם בישיבה בדין, אלא בניהול מערכות אנושיות מורכבות בתוך מציאות שאינה חדלה לחתור תחת סמכותם, ובסופה רבים מהם הולכים הביתה עם תיקים עמוסים שממשיכים להעסיק אותם אל תוך הלילה. זו מציאות שמותירה אותם עייפים ומותשים, לעיתים עד קצה היכולת. הכנס אינו יסמל ניתוק, אלא ניסיון לייצר סדר בתוך מהומה.
בתוך הסערה הציבורית חיה מערכת שנלחמת על מקצועיותה ועל אופקיה, לא באמצעות דוברים ויחסי ציבור, אלא בבנייה שקטה, נחושה ומתמדת של עמודי התמיכה שלה. ארוחת הצהריים האחרונה תסמן את החזרה ההדרגתית לעומס המוכר, אך גם את התקווה שמעט מן הכוח שנצבר יישאר עמם לשנה המשפטית הבאה, משום שבסופו של דבר יש לנו שופטים טובים, והם יכולים להיות טובים יותר.
תגובות