המקום שבו הכריז בן גוריון על המדינה סגור בגלל סכסוך עם עיריית ת"א
- מגזין בית המשפט
- לפני יום 1
- זמן קריאה 2 דקות
גורלו של בית העצמאות בתל אביב, אחד המקומות המזוהים ביותר עם ראשית המדינה, עומד במרכז סכסוך משפטי מתמשך בין משרד ראש הממשלה, מוזיאון ארץ ישראל וחברת הביצוע ע. אליאס. לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשו בשנה האחרונה תביעות הדדיות של גורמים המעורבים בפרויקט השימור של המבנה ההיסטורי, שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. עד להכרעה, הציבור נותר ללא גישה לאתר ההיסטורי שדלתותיו סגורות זה תקופה ארוכה.
את ההליך מנהל השופט ד"ר גרשון גונטובניק, שנודע בגישתו המדויקת וביכולתו לשים סוף לסכסוכים מורכבים. גורמים משפטיים העריכו כי “התיק נמצא בידיים טובות” וכי השופט ישאף להביא לסיום המחלוקת ולהחזרת הפרויקט למסלולו התקין. מדובר בתיק בעל משמעויות ציבוריות רחבות, הנוגע לאחד הסמלים המרכזיים בתולדות העם והמדינה.
התביעה המרכזית הוגשה בנובמבר 2024 על ידי חברת ע. אליאס, שזכתה במכרז לביצוע עבודות השלד במבנה בשנת 2022. החברה טוענת כי ביצעה עבודות חיזוק ושימור בהתאם להסכמות אך לא קיבלה את התשלום המלא, ותובעת ממשרד ראש הממשלה וממוזיאון ארץ ישראל סכום של 6.7 מיליון שקל. בתביעתה נכתב כי “מצבו של האתר בכי רע וקיים חשש ממשי ליציבות המבנה אם לא יושלמו בהקדם העבודות ההנדסיות”.
מוזיאון ארץ ישראל טען מצדו כי שימש כשלוח של עיריית תל אביב לתיאום הפרויקט, בעוד משרד ראש הממשלה היה הגוף המממן על פי חוק בית העצמאות. לטענת המוזיאון, האחריות לעיכוב בעבודות ולמצב הנוכחי מוטלת במלואה על משרד ראש הממשלה. במסגרת כתב הגנה שהגיש, הוסיף המוזיאון כי “תובענה זו ממחישה את האופן שבו מדינת ישראל מתייחסת לאחד הנכסים ההיסטוריים החשובים ביותר בתולדותיה”.
בסוף פברואר 2025 הגיש המוזיאון תביעת צד ג' נגד משרד ראש הממשלה, בסכום דומה, וטען כי במידה ויחויב בתשלום כלשהו לחברת הביצוע, עליו לקבל שיפוי מהמשרד. המוזיאון טען כי משרד ראש הממשלה הוא “הגורם היחידי שגרם לעצירת הפרויקט ולחובות הכספיים”, וכי ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה באפריל 2024 ללא סיום העבודות.
בתגובה, משרד ראש הממשלה הגיש כתב הגנה ותביעת צד ג' משלו נגד המוזיאון ועיריית תל אביב. לטענת המשרד, דרישת התשלום שהועברה אליו על ידי הקבלנית לשעבר מופרזת ומבוססת על סכומים שאושרו באופן עצמאי על ידי המוזיאון. עוד נטען כי “לא התקיימה כל התקשרות חוזית בין המשרד לחברת ע. אליאס”, וכי האחריות על ניהול וביצוע העבודות חלה על הגופים העירוניים בלבד.
עיריית תל אביב והמוזיאון טענו מנגד כי משרד ראש הממשלה הוא זה שעצר את התקצוב וגרם לקיפאון בפרויקט. לדבריהם, העבודות הוכנו לביצוע בהתאם לתכנון המאושר אך נעצרו בשל עיכובים ביורוקרטיים מצד המדינה. לטענת הנתבעים, האחריות הכספית והניהולית למחדל מוטלת במלואה על הממשלה.
השופט גונטובניק קבע לקיים דיון מקדמי בתיק בסוף חודש דצמבר וציין כי מדובר בהליך בעל משמעות ציבורית רחבה. בהחלטתו כתב כי יש לקוות שהצדדים "יבינו את האחריות הציבורית המוטלת על כתפיהם ויפעלו יחד כדי להשיב את בית העצמאות לציבור ולמורשת הישראלית". ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי המשרד רואה בבית העצמאות נכס לאומי ראשון במעלה ופועל להשבתו לפעולה מחודשת לטובת הדורות הבאים.
תגובות