האם הורישה הכל לבת, והסכסוך בין האחים הסתיים בפסילת הצוואה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת פסל לאחרונה צוואה שהותירה אישה שהלכה לעולמה, לאחר שנמצאה מושפעת מהשפעה בלתי הוגנת מצד בתה, שהייתה הנהנית היחידה ממנה: השופט בן שלו (בצילום) קיבל את התנגדות אחיה של הנהנית, ודחה את הבקשה לקיים את הצוואה, שנחתמה ימים ספורים לאחר שהמנוחה שוחררה מאשפוז רפואי ממושך.

המנוחה ערכה צוואה בשנת 2018, בה ציוותה את כל רכושה לבתה א', ובמקרה שתלך לעולמה - לנכדיה. בצוואה לא נזכר שמו של הבן ס' כלל, לא על דרך של הדרה מפורשת ואף לא ברמיזה. עוד עלה כי הצוואה לא כללה פירוט כלשהו בדבר היקף העיזבון או הנמקה להדרת הבן. ס' טען כי מצבה הרפואי והקוגניטיבי של האם היה רעוע מאוד, כי הבת פעלה מתוך אינטרס כלכלי, וכי הייתה נגועה בהשפעה בלתי הוגנת על המנוחה, תלותה, ובמעורבות ממשית בעריכת הצוואה עצמה.

במסגרת פסק הדין נקבע כי קיימות תמיהות רבות סביב נסיבות עריכת הצוואה - ובכלל זה: סתירות בגרסאות א' ואחות המנוחה, עדויות לקוניות מצד עורכי הדין שערכו את הצוואה, אי-שקיפות מוחלטת לגבי זהות המוסרים את פרטי הנהנים, והיעדר מסמכים ותרשומות ממשרד עורכי הדין - על אף צווים שיפוטיים שניתנו להמצאתם. "הליך עשיית הצוואה ונסיבותיו לוו לאורך ניהולו של ההליך במעטה של ערפל", כתב השופט, והוסיף: "סימני השאלה [...] התעצמו לאחר שמיעת הראיות".

עוד נקבע כי מצבה הקוגניטיבי של המנוחה, כפי שנקבע על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט, היה בדרגת דמנציה קלה-בינונית, וכי יש מקום לבחון את התאמת הליך עשיית הצוואה ליכולתה באותה עת. השופט בן שלו הבהיר כי גם אם קיימת חזקה של כשרות לצוות, הרי שבנסיבות המקרה - במיוחד לנוכח חולשתה, תלותה בבתה, העדר הסבר להדרת בן, ונוסח הצוואה הלקוני - יש לקבוע כי מדובר בצוואה שנערכה תוך השפעה בלתי הוגנת.

בפסק הדין צוינה גם התנהלותם של עורכי הדין כגורם שתורם לתשתית הפסילה: לא בוצע בירור מהותי עם המנוחה, לא תועדה שיחת רקע, לא נבחן מצבה הרפואי, ובשלב חתימת הצוואה לא ניתן תרגום כתוב לשפת האם שלה. כך, ציין בית המשפט כי נוסח הצוואה "לא פירט כל עיקר את היקף רכושה של המנוחה ואת הטעם להדרתו של ס' הימנה", וכי עורך הדין שערך את הצוואה העיד בעצמו כי ככלל אינו מקיים שיח מקדים עם המצווים.

כחלק מהניתוח המשפטי, השופט בן שלו יישם את הלכת "החוטים השזורים" שלפיה אין צורך שכל רכיב פסול יתקיים בעוצמה מספקת לבדו, אלא די בהצטברות של כמה תמרורי אזהרה במקביל. בהקשר זה נכתב בפסק הדין: "לאור מכלול טיעונים אלה, כמו גם הלכת החוטים השזורים, עתר ס' לקבל את ההתנגדות וליתן צו ירושה על פי דין".

לצד הקביעה המהותית, נדרש בית המשפט גם לשאלת ההוצאות. נקבע כי ההליך נוהל ביעילות יחסית, אך לאור קבלת ההתנגדות, חויבה א' לשלם לס' הוצאות משפט בסך כולל של 15,000 ש"ח, וכן לשפות אותו בשכר טרחת המומחה כפי חלקו, בהתאם לערכו ביום מתן פסק הדין.

השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסט, מומחה לדיני ירושה וצוואות, התייחס להחלטה ואמר: "השופט הנכבד מיישם את הלכת החוטים השזורים - כאשר מצטברים כמה אלמנטים כמו ירידה ביכולת המנטלית, תלות, העדר הסבר להדרת יורש, ולקוניות ניסוחית - די בכך כדי להביא לפסילת צוואה". לדבריו, "המקרה ממחיש את הצורך הדחוף ברפורמה בחוק הירושה, אשר כיום מאפשר בקלות מדאיגה גזילת עיזבון בידי אחד היורשים - מבלי שנקבעה לכך סנקציה של ממש".

השפעה בלתי הוגנת, האם הורישה הכל לבת - ובית המשפט קבע: זה לא היה רצונה האמיתי