עו"ד עופר חורש מזהיר: שיטת הניקוד החדשה עלולה לעלות לנהגים ברישיון

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התקנות המחילות את שיטת הניקוד גם על הפרות תעבורה מינהליות, במהלך המשלים את הרפורמה בתחום עבירות התנועה. התקנות החדשות כוללות שילוב של הקלות והחמרות, ומסדירות מחדש את מנגנון הניקוד לאחר חודשים שבהם חלק מהעבירות כלל לא גררו נקודות.

עו"ד עופר חורש, מומחה לדיני תעבורה, מסביר כי מדובר בשינוי רחב היקף שישפיע על ציבור הנהגים. "רוב הנהגים בוחנים את גובה הקנס, אבל בפועל הניקוד הוא זה שעלול להוביל לקורסים, אמצעי תיקון, פסילות והשלכות משמעותיות הרבה יותר", הוא אומר.

הרפורמה מגיעה לאחר שמאז חודש פברואר לא ניתנו נקודות בגין שורה של עבירות תנועה שהקנס בגינן עומד על 500 שקל. הסיבה לכך הייתה שהמעבר מעבירות פליליות להפרות מינהליות והקמת בית דין דיגיטלי לעררי נהגים לא לוו בהתקנת התקנות הנדרשות, ולכן נוצר חלל רגולטורי זמני. בפועל, התקנות לא הותקנו בזמן על ידי שרת התחבורה מירי רגב, אף שהחוק החדש והרפורמה כבר נכנסו למסלול יישום.

לאחר דיונים ממושכים בין ועדת הכלכלה למשרד התחבורה, גובש נוסח מוסכם שאושר בוועדה. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, דרש ממשרד התחבורה להגיע לנוסח מוסכם שיפתור את הפלונטר שנוצר סביב שיטת הניקוד. במקור נשקלה רפורמה מקלה יותר, שכללה מחיקת ניקוד בעבירות קלות של עד 4 נקודות והפחתת מחצית מהניקוד לנהג שלא ביצע עבירה נוספת במשך שנה, אולם לבסוף אושר מתווה שונה.

בדיון קודם ביקש משרד התחבורה להחמיר את שיטת הניקוד בעבירות מסוימות, ולא איפשר לקדם הקלות בעבירות אחרות בלי שתהיה לצידן החמרה בעבירות נוספות. בסופו של דבר, התקנות שאושרו כוללות פשרה: הקלות בחלק מהעבירות והחמרה בעבירות בטיחות מרכזיות.

לטענת משרד התחבורה, השינויים נועדו ליצור איזון בין הרתעה לבין הקלה על נהגים בעבירות קלות יחסית. כך למשל, נקבע כי עבירות של עד 6 נקודות יהיו בתוקף למשך שנה אחת בלבד ממועד ביצוען, במקום שנתיים כיום. עבירות של 8 או 10 נקודות ימשיכו להיות בתוקף למשך שנתיים.

הקלה נוספת שאושרה קובעת כי כאשר נהג מבצע באותו אירוע מספר הפרות תעבורה, יירשמו לחובתו רק הנקודות בגין העבירה החמורה ביותר. בנוסף הופחת הניקוד במספר עבירות, ובהן נהיגה ברישיון נהיגה לא תקף, נהיגה ברכב שרישיונו פקע ונסיעה בניגוד להוראות תמרורים.

בין ההקלות הבולטות נקבע כי עבירת כניסה לצומת שאי־אפשר לפנותו לא תגרור עוד נקודות כלל, במקום 6 נקודות כיום. גם עבירת הפרעה או עיכוב תנועה תופחת מ־4 נקודות לאפס. עבירת נסיעה שלא על פי הכיוונים בתמרורים תופחת מ־6 ל־4 נקודות בלבד.

עוד נקבע כי נהיגה ברכב שרישיונו פקע תגרור 4 נקודות בלבד בארבעת החודשים הראשונים לפקיעת הרישיון, במקום 6 נקודות. נהיגה ברישיון נהיגה לא תקף לתקופה של עד שישה חודשים לא תגרור נקודות כלל, ואילו נהיגה ברישיון שאינו תקף לתקופה של מעל שישה חודשים ועד שנתיים תגרור 4 נקודות במקום 8.

מנגד, ועדת הכלכלה אישרה החמרה בשורת עבירות בטיחות מרכזיות. הניקוד בגין אי־ציות לרמזור אדום, אי־מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ונסיעה בשולי הדרך יעלה מ־8 ל־10 נקודות. לפי עו"ד חורש, מדובר בעבירות המצויות בלב מדיניות האכיפה.

בין העבירות שלא נרשם בגינן ניקוד מאז פברואר נכללו נהיגה בחוסר זהירות, עקיפת רכב שעצר לפני מעבר חצייה, נהיגה בכיוון הנגדי בכביש חד־סטרי, חציית קו הפרדה רצוף, נהיגה או רכיבה ללא קסדת מגן, נוסע שאינו חגור ועבירות נוספות. כעת שב מנגנון הניקוד לפעול גם לגביהן.

בדיונים שנערכו סביב הרפורמה עלו גם הסתייגויות באשר לעתיד האכיפה. בין היתר הובעו חששות מהרחבת השימוש באכיפה אלקטרונית ומהפחתת משקלם של שוטרי התנועה בשטח. בעבר ביקשה המשטרה לשנות את מודל האכיפה כך שרובו יתבסס על אמצעים אלקטרוניים, במקום המצב הקיים שבו עיקר האכיפה מבוצע בידי שוטרים.

עוד עלו בדיון טענות שלפיהן המעבר לאכיפה אלקטרונית עלול לפגוע באפקט ההרתעתי והחינוכי של מפגש ישיר בין שוטר לנהג. בנוסף נשמעה ביקורת מצד גורמים בענף התחבורה, שטענו כי ההחמרה בשיטת הניקוד אינה מעניקה מענה מספק לנהגים מקצועיים ועלולה להחריף את המחסור בכוח אדם בענפי ההובלה וההסעות.

בדיון נטען גם כי חלק מההבטחות שניתנו לוועדה לא קיבלו מענה מספק, ובהן בחינת הבחנה בין נהגים מקצועיים לבין נהגי רכב פרטי, וכן הקלות בעבירות קלות יותר. לפי הטענות, המתווה שאושר אינו נותן מענה מלא למצוקה של נהגים מקצועיים בענפי ההובלה וההסעות.

במקביל, עלו שאלות גם בנוגע לתפקודו של בית הדין הדיגיטלי החדש שהוקם במסגרת הרפורמה. נציגי המדינה טענו כי בית הדין המינהלי "חי ובועט", אך הדגישו כי מוקדם עדיין להסיק מסקנות לגבי תפקודו לאחר ארבעה חודשים בלבד של פעילות. לדבריהם, נתונים משמעותיים יותר יוצגו רק לאחר תקופת יישום ארוכה יותר.

בסופו של דבר, אושרו התקנות לאחר גיבוש פשרה בין הגורמים המעורבים. עדכוני הניקוד החדשים, הן ההקלות והן ההחמרות, צפויים להיכנס לתוקף כ־30 ימים לאחר פרסום התקנות ברשומות. השינויים הנוגעים לקיצור תקופת תוקף הנקודות ייכנסו לתוקף רק בעוד כשנה, לאחר השלמת ההיערכות הנדרשת.

המסר המרכזי לנהגים הוא כי אין להסתפק בבדיקת סכום הקנס בלבד. בעידן שבו גם הפרות תעבורה מינהליות נושאות עמן ניקוד, לכל דוח עשויה להיות משמעות מצטברת על רישיון הנהיגה ועל המשך הנהיגה בפועל.

עו"ד עופר חורש מזהיר: שיטת הניקוד החדשה עלולה לעלות לנהגים ברישיון