top of page

רבקה פרידמן-פלדמן: שופטת ללא רבב, בלב אחת הפרשות הסוערות במדינה

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 7 ביולי
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 7 ביולי

במרכזה של אחת הפרשות המשפטיות הרגישות בתולדות המדינה - משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ניצבת השופטת הוותיקה רבקה פרידמן-פלדמן, המשמשת כראש ההרכב בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדבר קורה בעיצומה של תקופה מורכבת במיוחד, המאופיינת לא רק במתח תקשורתי ופוליטי הולך וגובר, אלא גם במצב חירום ביטחוני - כאשר מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה.


בתוך מציאות זו, שבה מתחדד השיח הציבורי סביב תפקודה של הרשות השופטת, הפכה השופטת פרידמן-פלדמן למושא לטענות ורמיזות שמקורן מחוץ למסגרת ההליך המשפטי.


מדובר בשופטת אשר לאורך עשרות שנות כהונה לא דבק בה רבב; שמה לא נקשר מעולם באירוע שיש בו כדי להעיד על סטייה מכללי אתיקה, חריגה מתפקוד מקצועי או כשל באחריות ציבורית. לנוכח זאת, מתבקש לבחון את הרקע המשפטי שלה, את פועלה לאורך השנים, את עקרונות השיפוט שעליהם היא נסמכת ואת משמעותם של פרסומים בלתי מבוססים במרחב הציבורי בכל הנוגע לשמירה על עצמאות שיפוטית.


רבקה פרידמן-פלדמן, ילידת 1958, החלה את דרכה המקצועית בפרקליטות מחוז ירושלים, שם צברה ניסיון משמעותי בניהול תיקים פליליים מורכבים. בשנת 2000 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, וב-2012 קודמה לכהונה בבית המשפט המחוזי בעיר. כיום היא מכהנת כסגנית נשיא בית המשפט. במסגרת כהונתה פיתחה סגנון שיפוטי מוקפד, מדוד ועקבי, הנשען על יושרה מקצועית, עצמאות מחשבתית ועמידה חסרת פשרות בכללי הדין וההליך ההוגן.


לאורך כל תקופת כהונתה לא הוגשה בעניינה כל קובלנה אתית, לא פורסמה כל תלונה ציבורית, ולא ננקט כל הליך בירור מוסדי נגדה. שמה לא שויך לפרשות ציבוריות, ופסקי דינה עומדים על מכונם, תוך קיום ביקורת שיפוטית פומבית ושקופה. ההיעדר המוחלט של טענות בדבר ניגוד עניינים, משוא פנים או פגם בטוהר מידות מחזק את מעמדה כשופטת ששיקול דעתה מושתת כולו על עקרונות משפטיים מובהקים.


בפסיקותיה של פרידמן-פלדמן ניכרת גישה פורמליסטית וראייתית - הכרעות על בסיס תשתית עובדתית ופרשנות עקבית של הדין, תוך הימנעות משיקולים חיצוניים. סגנון זה בלט גם בעת שכיהנה כחברה בהרכב השופטים שדן בתיק הפלילי נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, המוכר כ"פרשת מעטפות הכסף". ניהול ההליך והניתוח הראייתי באותו מקרה זכו להערכה מקצועית רחבה.

בתיקים 1000, 2000 ו-4000, המתנהלים נגד ראש הממשלה המכהן, מופקדת פרידמן-פלדמן על ניהול הליך פלילי חסר תקדים בהיקפו ובמשמעויותיו הציבוריות. היא מקפידה על שמירת זכויות דיוניות, לוחות זמנים, שקיפות מלאה ובחינה מדוקדקת של כל בקשה. החלטותיה ניתנות בגדר סמכותה ועל יסוד הדין בלבד. לצידה בהרכב יושבים גם השופטים משה בר־עם (מימין) ועודד שחם.

לצד הלחצים הרבים המופעלים סביב ההליך, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן מגלה רגישות למורכבויות הציבוריות, הלאומיות ואף הביטחוניות הכרוכות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בימים של מצב חירום ביטחוני, כאשר מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה ונתונה בלחצים חסרי תקדים – פנימיים ובין־לאומיים – היא חיה בתוך עמה, ומודעת היטב למעמדו של ראש הממשלה, למשקלו הציבורי של ההליך ולהשלכות הרוחביות של ניהולו. את כל אלה היא מנווטת תוך שמירה קפדנית על שיקול דעת מקצועי, איזון מדוקדק, ונאמנות עקבית לעקרונות המשפט.


ביולי 2025 פרסם עורך הדין מוכר סרטון ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), בו הפנה דברים לשופטת פרידמן-פלדמן. בין היתר טען כהן כי "יכול להיות שבסביבת נתניהו גילו את הטענות שיש לגבי עבירות מין חמורות שבוצעו במשפחה הגרעינית שלך?". לטענתו, ייתכן שגורמים בסביבת ראש הממשלה שמעו את המתלוננת נגד אחיינה של השופטת, וייתכן שלחצים אלו נועדו "לסדר לנתניהו משפט VIP". הוא הדגיש שאם דבריו אינם נכונים – הוא חשוף לתביעת לשון הרע, ואם הם נכונים – "המצב חמור אף יותר".


פרסום הדברים לא לווה באסמכתאות, תצהירים או כל תיעוד משפטי אשר תומך בתוכנם. עד למועד כתיבת שורות אלה, לא התקבלה כל אינדיקציה לכך שנפתחה בדיקה רשמית, ולא התקבלו עדויות פומביות התומכות בטענות האמורות. הדברים נמסרו כתרחיש השערתי בלבד, ולא חרגו ממסגרת רטורית שאינה מגובה בתשתית עובדתית מזוהה.


מערכת המשפט במדינת ישראל נסמכת לא רק על תחיקה פורמלית, אלא גם על עקרונות של יושרה מוסדית, שקיפות והגנה על אמון הציבור. שיח ביקורתי כלפי ערכאות שיפוטיות הוא לגיטימי ואף רצוי במשטר דמוקרטי, אך הוא כפוף לעקרונות של אחריות, דיוק וזהירות. עורך דין מחויב, מכוח הדין וכללי האתיקה, להימנע מהפצת טענות שאין להן תשתית מוצקה, ובפרט כאשר מדובר בטענות המכוונות כלפי שופטת מכהנת.


ההבחנה בין ביקורת עניינית לבין העלאת השערות נטולות ראיה היא חיונית לשמירה על תפקודו התקין של ההליך השיפוטי ועל אי-תלותו של בית המשפט. כאשר לא נרשמה לאורך עשרות שנים ולו טענה מוסדית אחת כלפי שופטת, וכלל התיעוד המקצועי מלמד על תפקוד תקין, רציף ושקול - יש לראות בהצגת תרחישים ספקולטיביים כאמצעי שאינו עומד בסטנדרט המשפטי או הציבורי הראוי.


רבקה פרידמן-פלדמן מכהנת שנים ארוכות במערכת המשפט בישראל, ומילאה תפקידים מרכזיים בתיקים ציבוריים רגישים ובעלי משמעות מערכתית. היא נודעת בגישתה המקצועית, בשיקול הדעת הענייני שהיא מפעילה, וביכולתה לנהל הליכים מורכבים תוך שמירה הדוקה על כללי הדין וההליך ההוגן.


לאורך כהונתה לא הובעה כל ביקורת מוסדית בעניינה, הכרעותיה עומדות במבחן הזמן, והיא ממשיכה לכהן באמונה מלאה וביושרה מקצועית. היא שופטת ללא רבב.


Commentaires


bottom of page