top of page

הרשמת: עיקול נדחה – חייבת בהליכי חדלות תמשיך לקבל שכרה עד להחלטה

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני יומיים
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: לפני יום 1

החלטה שניתנה לאחרונה על ידי הרשמת מיכל שכנר (בצילום), בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, קובעת כי לרשם ההוצאה לפועל מוסמכות לעכב הליכים גם בשלב המקדמי של הליכי חדלות פירעון – טרם ניתן צו לפתיחת הליכים. מדובר בקביעה שעשויה לשנות את האיזון בין החייבים לבין נושיהם, ובעיקר מול גופים מוסדיים כגון רשות המסים.


ההחלטה ניתנה במסגרת תיק חדלות פירעון שפתחה אישה כבת 64, עובדת בשתי משרות ניקיון, אשר הצהירה על חובות בסך של כ-128,000 ש"ח לתשעה נושים, ובהם גם אגף המכס והמע"מ ואגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. על אף פתיחת ההליך, המשיכו אותם נושים חיצוניים לנקוט נגדה הליכי גבייה, לרבות עיקול משכורתה – מה שהוביל את החייבת לפנות בבקשה לביטול העיקולים והשבת הכספים שנגבו ממנה בתקופת הביניים.


בינואר 2025 נעתרה הרשמת לבקשתה והורתה לנושים החיצוניים לבטל את העיקולים ולהשיב את הסכומים שגבו מתחילת ההליך. בדיון נוסף שהתקיים בסוף חודש מרץ, הוצע הסדר לפיו תשלם החייבת סך של כ-21,800 ש"ח. למרות שבמעמד הדיון הביעו נציגי רשות המסים הסכמה להסדר (תחת מספר תנאים), הם ביקשו כי תינתן הכרעה עקרונית בשאלת הסמכות לעכב הליכי גבייה לפני מתן צו לפתיחת הליכים.


לטענת הנושים, סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את הרשם לעכב הליכי הוצאה לפועל בלבד – ואינו חל על הליכי גבייה מנהליים שמבוצעים מכוח פקודת המסים (גבייה). עוד נטען, כי החוק במתכונתו הנוכחית אינו מקנה לרשם חדלות פירעון סמכות מפורשת להורות על עיכוב הליכים בשלב זה.


הרשמת שכנר דחתה טענות אלה והבהירה כי ההבחנה בין נושים פנימיים לנושים חיצוניים אינה מצדיקה, מבחינה מהותית, שלילת האפשרות לעכב הליכים בשלב הביניים. זאת במיוחד נוכח מבנה ההליך בלשכות ההוצאה לפועל, שבו טרם מתן הצו מתנהל שלב של גיבוש הסדר תשלומים בפיקוח רשם. שלב זה כולל לעיתים מספר ישיבות פרונטליות ונמשך לעיתים חודשים, כאשר במהלכו עשוי החייב להזדקק לסעדים זמניים – דוגמת ביטול עיקולי משכורת – על מנת לשמר את יכולתו להתקיים ולהשלים את ההליך.


במקרה דנן, ציינה שכנר, מדובר באישה המתקיימת משכר נמוך ביותר, כאשר עיקול המשכורת עלול לשמוט את הקרקע תחת האפשרות לגבש הסדר כלשהו. בנוסף, עיכוב ההליכים על ידי נושים חיצוניים במקביל לניהול משא ומתן על הסדר עלול להכשיל את ההליך כולו, במיוחד כאשר לנושים אלה קיימת בפועל זכות וטו לפי סעיף 195 לחוק – המונעת את אישור ההסדר בלעדיהם.


שכנר ניתחה את הפסיקה הרלוונטית, ובראשה הלכת עבאס של בית המשפט העליון, אשר הכירה בסמכות לעיכוב הליכים גם בהיעדר הוראה מפורשת – מכוח עקרונות שוויון בין נושים, מניעת פגיעה לא מידתית בחייב והבטחת קיום בכבוד. היא קבעה כי עקרונות אלה חלים גם במסגרת ההליך בלשכות ההוצאה לפועל, אף אם החקיקה לא כללה בהם התייחסות מפורשת.


בסיכום פסק דינה, הורתה הרשמת על השבת כלל הכספים שנגבו מהחייבת בתקופת הביניים, והבהירה כי שיקול הדעת של הרשם כולל גם את האיזון בין האינטרסים של הנושים לבין זכותו של היחיד לשיקום כלכלי ראוי. ההחלטה עשויה להוות אבן דרך בהרחבת הפרשנות לסעדים זמניים במסגרת הליכי חדלות פירעון ליחידים, ולחייב רה-ארגון של מדיניות רשות המסים ביחס לחייבים בהליכי שיקום.

Comments


bottom of page