סכסוכים לא רק על ילדים: הכלב עבר לאם – המחוזי הפך את החלטת המשפחה

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה, ברוב דעות, ערעור שהגישה אישה על פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, אשר העניק את המשמורת הבלעדית על כלב משותף לבן זוגה לשעבר. בכך הפך המחוזי את ההכרעה הראשונה, וקבע כי הכלב יימסר למשמורתה של האישה, לאחר שהשתכנע כי טובתו מחייבת הסדר אחר מזה שנקבע.

ההליך נדון בפני השופטת עפרה אטיאס, שכתבה את דעת הרוב, הדגישה כי קביעת זהותו של המטפל הדומיננטי אינה יכולה להיגזר מעובדות טכניות כגון רישום שבב האיתור או מי מהצדדים נוהג להביא את הכלב לווטרינר. לשיטתה, יש לבחון את מכלול הנסיבות המהותיות המעידות על טובת הכלב וצרכיו הרגשיים.

המקרה נסוב על בני זוג לשעבר, אשר אימצו יחד כלב מהאגודה לצער בעלי חיים. לאחר פירוד היחסים, פרץ ביניהם סכסוך באשר לשאלת המשמורת על הכלב. האישה טענה כי היא שוהה זמן רב בבית בשל עיסוקה, מעניקה לכלב טיפול שוטף, דואגת לצרכיו ואף מימנה באופן שוטף הוצאות הקשורות לרווחתו. לדבריה, הכלב סובל בעת שהוא שוהה בדירת בן זוגה לשעבר, בשל חשיפה לעשן סיגריות ותנאי שהות לא מיטביים.

הגבר מנגד טען, כי הוא שנושא ברישום הפורמלי כבעליו של הכלב, והוא אשר לוקח אותו לבדיקות רפואיות. לגישתו, אין חולק כי הדבר מצביע על היותו המטפל הדומיננטי, וכי טובת הכלב מחייבת להותירו עמו. הוא הדגיש כי יש להימנע מ"טלטול" הכלב בין שני בתים – מצב שעלול להזיק לו רגשית.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האישה, והעדיף את משמורת הכלב בידי הגבר, מתוך מטרה להבטיח יציבות לכלב ולהימנע מהעברת משמורת תכופה. אך כאמור, בערכאת הערעור התקבלה גישה שונה. השופטת אטיאס קבעה כי הראיות אינן תומכות בקביעה כי הגבר היה הדומיננטי בטיפול, וציינה כי שני הצדדים נטלו חלק משמעותי בגידול הכלב.

היא הוסיפה כי העובדה שהאישה עובדת מביתה מעניקה לה יתרון מובהק, בכך שהיא יכולה להקדיש לכלב זמן איכות, טיפול רציף ואפשרות יציאה נוחה לטיולים. עובדה זו, לדברי השופטת, מקנה לה עדיפות מבחינת טובת הכלב, ולכן ראוי כי הוא ישהה בחזקתה.

עם זאת, השופטת לא שללה את האפשרות של הסדר משמורת משותף – ככל שתהיה הסכמה לכך מצד שני הצדדים. ההכרעה מותירה פתח לפתרון שיתופי עתידי, בהתאם לנסיבות ולרצונם של שני בני הזוג לשעבר.