בית הדין הארצי לעבודה ביטל את פסק הדין האזורי: העובדת תשוב לעבודה בעיריית ראשון לציון

מאת: שלמה בן ברוך,

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים הפך את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (בתיק שנשמע בבת ים), והורה על ביטול פיטוריה של אורלי מלכה, עובדת החברה העירונית ראשון לציון לתרבות, נופש וספורט. מלכה שבה לתפקידה לאחר מאבק ממושך, שהסתיים עם הכרעת השופט אילן איטח, ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי, אשר קיבל את ערעורה.

בית הדין הארצי קבע, בהרכב בראשות השופט איטח, כי אין לאשר את פיטוריה של מלכה, בניגוד להחלטת השופטת סימה קרמר מבית הדין האזורי. בהתאם להסכמות שנרשמו בפרוטוקול הדיון, ניתן להן תוקף של פסק דין והוסכם על השבתה לעבודה בתפקיד מותאם, בהתאם להמלצות רפואיות.

ההליך החל בעתירה שהגישה מלכה, אשר שימשה במשך כתשע שנים כרכזת בשירות הפסיכולוגי העירוני. לטענתה, פוטרה למרות קביעה רפואית שקבעה כי היא כשירה לעבוד בשעות הבוקר בלבד (8:00–16:00). לדבריה, ההצעות שהוצעו לה מצד המעסיקה לא תאמו את מגבלותיה, וניסיונות ההתאמה לא בוצעו בתום לב.

החברה העירונית טענה מנגד כי פעלה ככל יכולתה לשבץ את העובדת בתפקידים חלופיים ואף הציעה לה מספר משרות, בהן רכזת זמנית ומוקדנית, תוך הארכת תקופת ההודעה המוקדמת. משסירבה לכל ההצעות, סברה החברה כי מוצתה חובתה ואין מנוס מהפסקת העסקה.

ביום 29 באפריל 2025 קבעה השופטת סימה קרמר כי אין הצדקה משפטית למתן צו מניעה שיבטל את הפיטורים. נקבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת מלכה, וכי ננקטו צעדים מספקים על ידי המעסיקה – לרבות שימוע ופריסת אפשרויות לתפקידים מותאמים. לאור זאת, נדחתה בקשתה.

החלטת השופט אילן איטח הפכה את קביעת השופטת סימה קרמר מבית הדין בבת ים, תוך מתן תוקף להסדר מוסכם שהושג בדיון בבית הדין הארצי במאי 2025. לפי ההסכמות, מלכה תשוב לעבודה במוקד היכל התרבות בראשון לציון, בשעות המותאמות לאישורה הרפואי, וללא פגיעה בשכרה.

פיטוריה של מלכה יבוטלו והעסקתה תחודש החל ביוני 2025. יתר המחלוקות בין הצדדים, לרבות טענות כספיות שטרם הוכרעה בהן, יועברו לבירור נוסף בפני בית הדין האזורי לעבודה. בכך נשמרת זכותה המלאה של העובדת למצות את ההליך.

פסק הדין של בית הדין הארצי מסמן ניצחון משמעותי לעובדת בהליך משפטי שמשך חודשים. הוא מעביר מסר ברור בדבר הצורך באיזון בין זכויות עובדים בעלי מגבלות בריאותיות לבין גמישות ניהולית של מעסיקים – ומחדד את חובתם של גופים ציבוריים לפעול ברוח ההסכם הקיבוצי ותום הלב.