90 מיליון שקל מדמי חבר: החוק החדש מטלטל בעוצמה את תקציב לשכת עורכי הדין

מאת: שלמה בן ברוך,

הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין התקיים בתחילת השבוע באילת, עם הגעתם של מאות שופטים, פרקליטים, ראשי משרדים ועורכי דין. משתתפי הכנס התארחו במלון דן היוקרתי ומהבולטים בעיר – ואולמות המלון שימשו למושבים והרצאות בנושאים משפטיים, מקצועיים ורגולטוריים. לצד האולמות, שהו עורכי הדין גם במתחמים החברתיים של המלון, אך חלק ניכר מהפעילות התמקדה בדיונים סביב מצבה של הלשכה.

אולם מאחורי הקלעים של הכנס באילת, מרחפת עננה כבדה המאיימת על עצמאותה של לשכת עורכי הדין, המאגדת כ-90 אלף חברים. מוקד האיום: תיקון חקיקה שאושר בכנסת בינואר האחרון, ביוזמת חבר הכנסת חנוך מילביצקי ובליווי שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. החקיקה החדשה מציבה מגבלות חמורות על מקורות ההכנסה העיקריים של הלשכה, ובראשם דמי החבר שמשלמים עורכי הדין מדי שנה — תשלום בגובה 966 שקלים לעו"ד, שמניב ללשכה הכנסות בהיקף של כ-66 מיליון שקל, המהווים למעלה מ-70% מתקציבה השנתי.

במושב הפתיחה נשאו דברים נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, וראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר. השלושה התייחסו לחקיקה שאושרה בכנסת בחודש ינואר, אשר מגבילה את מקורות המימון של הלשכה ואת השימוש בכספים הנגבים מדמי החבר. חלק משמעותי מדבריהם הוקדש לחשש מפגיעה בעצמאות הלשכה ובשלטון החוק, כשהם סימנו בבירור את מוקד הדאגה: חוק שמערער את המבנה התקציבי של גוף הייצוג המקצועי המרכזי של עורכי הדין בישראל.

החוק החדש אוסר על שימוש בדמי החבר לצרכים ציבוריים של הלשכה, ובהם השתתפות בהליכי חקיקה, הפקת חוות דעת מקצועיות, יוזמות בתחומי משפט ציבורי וארגון השתלמויות מקצועיות. פעילויות כאלה תוכלנה להתקיים רק אם ימומנו על ידי תשלומי רשות מצד עורכי דין שיבחרו בכך – ורק בכפוף לאישור פה אחד של ראשי מחוזות הלשכה. מאחר שחלק מהם מזוהים עם עמדות הקואליציה, המשמעות בפועל היא הענקת זכות וטו על פעילות ציבורית.

בסעיף נלווה לחוק נקבע קיצוץ מיידי של 20% בגובה דמי החבר, אף שהתקציב לשנת 2025 כבר אושר על ידי מוסדות הלשכה. בלשכה מדגישים כי התשלומים שנגבו עד לכניסת החוק לתוקף נגבו כדין ואינם כפופים להחזר. שופטת בג"ץ יעל וילנר הוציאה צו ארעי שמונע לעת עתה החזר כספים. הלשכה נסמכת על חוות דעת משפטית פנימית, הקובעת כי אין צורך בהשבת כספים שנגבו כדין בטרם כניסת החוק לתוקפו.

לדברי ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר, החוק נולד כתגובה פוליטית לבחירתו לתפקיד ביוני 2023, אז גרף כ־73% מהקולות. לדבריו, החקיקה נועדה לפגוע בלשכה בשל עמדותיה העצמאיות ואינה משרתת את הציבור או את עורכי הדין. עם זאת, הבהיר בכר כי הלשכה תמשיך לפעול במסגרת החוק ותפעל לשימור השירותים לחבריה – גם תחת מגבלות תקציביות.

בעתירה שהגישה לשכת עורכי הדין לבג"ץ נטען כי מדובר ב"חקיקה פרסונלית", שנועדה להשתיק גוף עצמאי וייצוגי. בג"ץ קבע כי הדיון בעתירה יתקיים ביום האחרון של חודש יוני, ועד אז נדרשות היועצת המשפטית לממשלה והכנסת להגיש את עמדותיה. ההרכב שידון בעתירה כולל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופטת דפנה ברק־ארז והשופט נעם סולברג. אף שמדובר בהרכב שכבר עסק בעתירות בעלות מאפיינים דומים, טרם ניתן להעריך כיצד יפסוק במקרה זה.