האישום קרס: הזמן חלף, ההקלטה הושמדה, והעד המרכזי הלך לעולמו

מאת: שלמה בן ברוך,

בית משפט השלום בחיפה, בפני השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב, ביטל בשבוע שעבר כתב אישום חמור בגין עדות שקר שהוגש נגד אילן כרמית, לשעבר ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים. ההחלטה התקבלה תוך מתיחת ביקורת קשה על רשויות האכיפה ובפרט על הפרקליטות והתביעה המשטרתית, בגין אופן ניהול התיק ואכיפה בררנית שננקטה בעניינו של כרמית ביחס למעורבים אחרים בפרשה.

כתב האישום נגד כרמית הוגש בספטמבר 2023, ובוטל מבלי שנבחנה שאלת אשמתו או חפותו. הכרעת השופטת פיקוס בוגדאנוב נשענה על שורת כשלים מערכתיים: העמדה לדין מבלי שהפרקליטות מחזיקה בהקלטה המפלילה; מחדל בשמירת ראיות חיוניות; אובדן עד מרכזי להגנה שנפטר במהלך ההליכים; והבדל בלתי מוסבר ביחס שננקט כלפי כרמית לעומת תובעים משטרתיים שהעידו עדויות מטעות באותו הקשר.

תחילתה של הפרשה בשנת 2012, כאשר כרמית, אז מנהל מעבדות אלקטרוניקה וכיול במכון התקנים, מסר חוות דעת חיובית על מערכת מצלמות המהירות א3. בהמשך, בשנת 2016, העיד כרמית בתיק תעבורה בבית משפט השלום בעכו, ועדותו שימשה בסיס מרכזי בהרשעותיהם של נהגים שנקלטו במצלמות. מאוחר יותר, חזר בו כרמית מהעדות, וטען כי נפלה טעות בתום לב, וכי המידע שמסר בעניין נוכחות נציגי המכון בבדיקות השדה בהולנד – אינו מדויק.

במהלך החקירה וההליך הפלילי שנוהל נגד כרמית, התברר כי ההקלטה המקורית של עדותו בבית המשפט הושמדה על ידי חברת תמלול חיצונית, הרבה לפני פתיחת החקירה ב-2018. הסנגורים טענו כי מדובר במחדל חמור וכי "מדובר בהיעדרה של ראיית זהב". עוד הוסיפו, כי בשום מקרה אחר לא הוגש כתב אישום על עדות שקר כעבירה יחידה.

השופטת פיקוס בוגדאנוב התייחסה להפליה שבבסיס כתב האישום, וקבעה כי התובעים המשטרתיים עצמם – אשר ידעו שהמידע השתנה ולא פעלו להעברת המידע לבית המשפט או להגנה במועד – לא הועמדו לדין פלילי, ובמקרה הטוב ננקטו נגדם אמצעים משמעתיים מינוריים. לעומתם, כרמית הועמד לדין, באופן שאינו סביר ומהווה אפליה פסולה.

עוד קבעה השופטת, כי התמשכות ההליך גרמה ל"נזק ראייתי לא מבוטל" להגנה, הן בשל פטירתו של עו"ד יורם סמואל – עד מרכזי, והן בשל אובדן הקלטת העדות המקורית. השופטת הדגישה כי מדובר בפגיעה קשה בזכויות ההגנה ובאינטרס הציבורי להליך הוגן.

השופטת חתמה את פסק הדין במסקנה ברורה: "התחושה שנוצרה היא כי מחד, המדינה גוננה על התובעים במהלך כל הדרך, אך מאידך, חיפשה את האשם בנזק שנגרם לאינטרס הציבורי עת שלא הצליחה להוכיח את אמינות מערכת א3".

בכך, התקבלה טענת ההגנה כי מדובר באכיפה בררנית המצדיקה את ביטול כתב האישום בשל פגיעה בתחושת הצדק, ההגינות והשוויון בפני החוק.