השופט עופר גרוסקופף: תאגידים בינלאומיים לא יוכלו לחמוק מתביעות בישראל דרך חברות בת

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל באמצעות חברות בת מקומיות אינם יכולים להתנער מאחריות משפטית בטענה שאין להם נוכחות רשמית במדינה. פסק הדין, שניתן על ידי השופט עופר גרוסקופף, דחה את טענותיהן של חברות זרות וקבע כי כאשר חברת בת ישראלית פועלת בשם חברת האם שלה ומקדמת את עסקיה בישראל, ניתן להחיל עליה את כללי סמכות השיפוט המקומיים.

הפסיקה נוגעת לתביעה שהוגשה נגד פיליפ מוריס ישראל, פיליפ מוריס שוויץ ופיליפ מוריס אינטרנשיונל, בטענה שהן מנצלות את כוחן בשוק הסיגריות בישראל, תוך קביעת מחירים בלתי הוגנים. התובעים ביקשו להכיר בפיליפ מוריס ישראל כנציגת החברות הזרות ולהמציא להן את כתבי הטענות. "קיימת גם קיימת לחברת האם הזרה פעילות בתחום הסיגריות בישראל, וזאת באמצעות פעילות חברת הבת הישראלית הנעשית בשמה ובעבורה", כתב השופט גרוסקופף בהחלטתו.

בית המשפט המחוזי אישר את המצאת כתבי הטענות לחברות הזרות, וקבע כי הקשר בין פיליפ מוריס ישראל לחברות האם שלה אינו מתמצה רק בשליטה תאגידית וקבלת דיבידנדים, אלא חורג מכך ומצדיק הכרה בפיליפ מוריס ישראל כנציגתן המשפטית.

החברות הזרות ערערו לבית המשפט העליון, אך השופט גרוסקופף דחה את בקשתן, וקבע כי "אין משמעות הדבר כי קיימת גם עילת תביעה על פי הדין הישראלי כלפי חברת האם הזרה, אלא שיש לבחון זאת לגופו של עניין".

השלכות פסק הדין חורגות מעבר למקרה הספציפי של פיליפ מוריס. משמעותו היא כי צרכנים ישראלים יכולים להגיש תביעות נגד תאגידים בינלאומיים המנהלים פעילות עסקית בישראל באמצעות חברות בת, גם אם החברות הזרות אינן רשומות משפטית בארץ. פסק הדין קובע כי מבנה תאגידי מורכב אינו יכול להוות מחסום להתדיינות משפטית בישראל.

ארגוני צרכנים בירכו על ההחלטה, ורואים בה חיזוק משמעותי לזכויות הצרכן בישראל. מנגד, בקהילה העסקית ישנו חשש כי הפסיקה עלולה לגרום לחברות בינלאומיות לצמצם את פעילותן בישראל בשל החשש מהגברת החשיפה לתביעות משפטיות.

משפטנים מעריכים כי לפסיקה זו עשויות להיות השלכות גם על תחומים נוספים כמו טכנולוגיה, תרופות ומזון, בהם פועלות חברות זרות באמצעות שלוחות מקומיות. חברות בינלאומיות יידרשו לבחון מחדש את מבנה הפעילות שלהן בישראל ולשקול כיצד לצמצם את החשיפה שלהן להליכים משפטיים בבתי המשפט הישראליים.

כחלק מהשלכות פסק הדין, צפוי כי ניסוח החוזים בין חברות בינלאומיות לחברות הבנות שלהן בישראל יעבור התאמות משפטיות. המטרה תהיה להגדיר באופן ברור את תחומי האחריות בין החברות, על מנת למנוע מצב בו חברות אם זרות יימצאו אחראיות משפטית לפעילותן בישראל.

החלטת בית המשפט העליון מהווה תקדים משמעותי, השולח מסר חד וברור כי תאגידים בינלאומיים אינם יכולים להסתתר מאחורי מבנה תאגידי כדי להתחמק מאחריות משפטית. הפסיקה מחזקת את מעמדו של הצרכן הישראלי ומבהירה כי תאגידים גלובליים הפועלים בישראל אינם חסינים מהתדיינות משפטית מקומית.