top of page

המנוחה הורישה את רכושה רק לבן הזקונים תשעת האחים עתרו לביטול

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 29 ביוני
  • זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט לענייני משפחה דן בהתנגדות לקיום צוואה שנערכה בשנת 1996, ובה הורישה מנוחה את כל רכושה לבן הזקונים מתוך עשרת ילדיה. עם פטירתה בשנת 2014, החל סכסוך ירושה בין האחים, אחד מהם זוכה הצוואה, והשני התנגד לה.


השופטת שני כ"ץ (בצילם) דחתה את ההתנגדות, וקבעה כי לא התקיימו נסיבות שיש בהן כדי לפגום בתוקף הצוואה. מעיון במסמך ומהעדויות שהובאו, התרשמה כי המנוחה הייתה בדעה צלולה, הבינה את משמעות הצוואה, ולא פעלה תחת לחץ, איום או השפעה בלתי הוגנת.


במוקד ההתנגדות עמדה טענת האח לפיה המנוחה הייתה דוברת ערבית-טוניסאית בלבד ולא שלטה בשפה העברית שבה נוסחה הצוואה. לטענתו, הפער הלשוני מעמיד בספק את מידת הבנתה את תוכן הצוואה בזמן החתימה.


עוד נטען כי בעת עריכת הצוואה התגורר האח הצעיר עם המנוחה, ניצל את קרבתו אליה, נהג באלימות מילולית ואף פיזית, ואיים עליה במטרה שתעביר לו את רכושה. התנהגות זו, כך נטען, יצרה אווירה של כפייה והשפעה בלתי הוגנת.


האח הזוכה הכחיש את כל הטענות. לשיטתו, האם ידעה עברית ברמה מספקת להבנת הצוואה, הייתה עצמאית בדעתה, ובחרה מרצונה להוריש את רכושה אליו, ללא כל התערבות או איום מצדו.


השופטת מצאה כי הצוואה כתובה בנוסח פשוט, קצר וברור, הכולל הוראה אחת בלבד – הורשת מלוא העיזבון לבן הזקונים. היא לא מצאה פגם בחתימה או בהליך עריכת המסמך, וציינה כי מדובר בצוואה תקינה שנערכה כדין.


לעניין הבנת השפה, נקבע כי מעדותם של בני משפחה נוספים עולה שהמנוחה ידעה והבינה עברית, ודאי במידה מספקת לשם הבנת המסמך והוראותיו. לבסוף, נדחו גם טענות ההשפעה הבלתי הוגנת. בית המשפט התרשם כי המנוחה הייתה אישה עצמאית, דעתנית ואינה נתונה למרות מי מילדיה. בהתאם לכך, ההתנגדות לקיום הצוואה נדחתה.



Comments


bottom of page