עו"ד יוסי כרמלי בצמרת תחום דיני ההגירה בישראל בשנת 2025
- מגזין בית המשפט
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
מאת: שלמה בן ברוך,
משרדו של עורך הדין יוסי כרמלי ניצב בשנים האחרונות בחזית תחום דיני ההגירה בישראל, ונחשב לאחד הגופים המקצועיים והמשפיעים ביותר בזירה זו. מאז הקמתו לפני כ־19 שנים, הפך המשרד לשם נרדף למצוינות משפטית, לסמכות מקצועית וליכולת נדירה להתמודד עם הסוגיות המורכבות ביותר בעולם האשרות, ההגירה והסדרת המעמד. תחת הנהגתו של עו"ד כרמלי, מהמומחים והמוערכים בתחום, צבר המשרד מוניטין של גוף מוביל שמעניק ללקוחותיו ליווי מדויק, אישי ומוקפד ומצליח לחולל תוצאות המשפיעות על חייהם של יחידים ומשפחות בישראל.
דיני ההגירה בישראל מתנהלים על רצף שמתחיל בפרוצדורה ביורוקרטית ומסתיים בשאלות חברתיות עמוקות: זכויות אדם, חיי משפחה ויכולת להשתלב בחברה. במרחב הזה פועל משרדו של כרמלי, המטפל בבקשות למקלט, בהליכי חיים משותפים, באשרות עבודה ובעררים נגד רשות האוכלוסין. חלק גדול מהתיקים מגיע מהר מאוד מעבר להשגה מנהלית פשוטה והופך לעימות עקרוני על אופן הפעלת הסמכות ועל גבולות ההגינות של הרשות.
אחד מפסקי הדין המשמעותיים ביותר שנגעו להתנהלות הרשות התקבל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בני הזוג עלי בהדיר ואלגרה אלייב ביקשו להסדיר מעמד מכוח חיים משותפים, אך הרשות דחתה את בקשתם לאחר שראיונותיהם תומללו באופן חלקי וללא כל הקלטה. השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי התנהלות זו פגומה מהיסוד: לא ייתכן שבני זוג יתמודדו עם טענות שלא תועדו בצורה מלאה. ההחלטה בוטלה, והרשות חויבה לשלם לעותרים הוצאות בסך 10,000 ש"ח, תוך הדגשה כי בירור עובדתי חייב להתבסס על חומר שניתן לבחינה.
הרשות לא השלימה עם פסק הדין וערערה לבית המשפט העליון, אולם הערעור נדחה. בפסק דינה קבעה השופטת דפנה ברק־ארז כי לא ניתן לנהל הליך מנהלי תקין ללא תיעוד מלא של ראיונות ושימועים, במיוחד כשההחלטות גוזרות בפועל את גורלו של קשר זוגי. "בהיעדר תיעוד מסודר", הדגישה, "אין בסיס עובדתי להחלטה מנהלית תקפה". פסק הדין הפך לנורמה מחייבת שמכתיבה שינוי משמעותי ביחס הרשות להליכי בירור עובדתיים.
תיק נוסף, בעל השלכות רחבות על מאות משפחות, עסק בטובתם של ילדים שנולדו וגדלו בישראל. בני הזוג כריסטיאן וציזובה זואמקה, הורים לשלוש ילדות ילידות הארץ, התמודדו במשך שנים עם סירוב הרשויות להעניק לילדות מעמד קבוע. השופט עודד מאור קבע כי הרשות פעלה בחוסר סבירות, התעלמה מהשתלבות הבנות בחברה הישראלית ומעקרון טובת הילד, והורה להשיב את התיק לבחינה מחודשת. הערעור התקבל, והמשפחה נותרה בארץ.
במקביל, המשרד הוביל מאבק עקרוני בתחום מבקשי המקלט. אישה מנאפל נעצרה לצורך הרחקה לאחר שבקשת המקלט הראשונה שלה נסגרה בטענה שלא התייצבה לראיון. כשהגישה בקשה חדשה, הרשות סירבה לדון בה. בדיון בפני השופט ד"ר אחיקם סטולר עלתה לראשונה לקונה בנוהל: אין שום הוראה האוסרת הגשת בקשה נוספת. השופט סטולר קבע כי הרשות אינה יכולה להחזיק אדם במשמורת על בסיס פרשנות שאינה קיימת בדין, והורה לשחררה מיד.
התיק, שהציף את שאלת השיקול ההומניטרי, עסק בקוודו אדוסי, תושב גאנה שחי בישראל כ־30 שנה. הרשות סירבה לדון בבקשתו להסדרת מעמדו כל עוד לא יצא מהארץ, אף שבתו משרתת בצה"ל ומחזיקה ברישיון קבע. השופט אליהו בכר קבע כי בנסיבות כאלה אין מקום לנוקשות: הרחקת אב מבתו, בייחוד בזמן מלחמה, עלולה לגרום לה נזק משמעותי. הוא הפך את החלטת בית הדין לעררים והורה לעכב את הרחקתו עד לבחינת הבקשה לגופה.
מבט על מכלול פסקי הדין מגלה תמונה רחבה: מערכת ההגירה מתקשה לעמוד בקצב המציאות, והפער בין נהלים לבין החיים עצמם הולך וגדל. בתיקים שניהל עו"ד כרמלי צצה שוב אותה נקודה עיוורת: חוסר תיעוד, התעלמות מנסיבות משפחתיות, נוקשות פרוצדורלית, ובעיקר היעדר התאמה בין מדיניות כללית לבין המציאות האנושית הספציפית.
עבור המשרד, זהו לא רק רצף של הצלחות משפטיות אלא שינוי עומק. פסקי הדין הללו מעצבים מחדש את גבולות סמכותן של הרשויות, מחזקים את הביקורת השיפוטית וממקמים את דיני ההגירה בלב השיח החברתי בישראל. בעידן שבו שאלות זהות, שייכות וחיי משפחה עומדות במרכז, המאבקים המשפטיים שמוביל המשרד ממשיכים לקבוע את הכללים ולשרטט מחדש את קווי המתאר של מערכת ההגירה.
תגובות