צמרת מערכת המשפט התכנסה לערב זיכרון מרגש לשופט בני שגיא

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

ערב עיון לזכרו של השופט בני שגיא ז״ל התקיים ביום חמישי באוניברסיטת רייכמן, ביוזמת בית ספר הארי רדזינר למשפטים. האירוע, שנערך חודשים ספורים לאחר מותו הטראגי של שגיא בתאונת דרכים, הפך למפגן נדיר של אחדות, הערכה וכאב מצד קהילת המשפט בישראל.

האולם היה מלא מפה לפה - שופטים מכל הערכאות והמחוזות, בכירי מערכת המשפט, עורכי דין, בני משפחה וחברים קרובים. נוכחות בולטת נרשמה לשופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב ולמחוז באר שבע, אך גם נציגים רבים ממחוזות נוספים הגיעו לחלוק כבוד.

בין המשתתפים: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שנשא דברים נרגשים; שופט העליון חאלד כבוב, שגם הוא ספד; מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל; נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב גלעד נויטל; וסגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב אביגיל כהן. עוד נכחו השופטת הילה גרסטל, הנשיא בדימוס איתן אורנשטיין, דורי ספיבק מבית הדין הארצי לעבודה, השופטת בדימוס ענת ברון ואחותה אורלי סלע.

את הערב יזמה וארגנה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב השופטת חנה פלינר (בצילום) - חברתו הקרובה של שגיא - ולצידה בלטה נוכחותן של השופטות נועה גרוסמן, אירית קלמן ברום, יעל אילני ו-טל לוי מיכאלי, שהייתה ידידה אישית קרובה במיוחד למנוח. עוד נכחו סגני הנשיא שי יניב ו-אביגיל כהן, לצד שופטים רבים נוספים מכל רחבי הארץ.

בני משפחתו של שגיא ישבו בשורות הראשונות: אלמנתו יעל שגיא, ילדיו, אחיותיו והוריו – עדות חיה למעגל האישי העמוק שמאחורי הדמות הציבורית.

נשיא העליון יצחק עמית פתח את דבריו בהתבוננות באולם, וציין כי ריבוי הנוכחים משקף יותר מכל את תחושת האהבה וההערכה שחשו כלפי שגיא. לדבריו, לא היה מדובר רק בשופט מצטיין, אלא בדמות ערכית ומכוונת - מצפן אנושי ומשפטי גם יחד - ששילבה רגישות, תבונה ויכולת נדירה להבין את האדם שמאחורי ההליך המשפטי. הוא הדגיש את כישוריו יוצאי הדופן בגישור ובניהול תיקים מורכבים מתוך הקשבה אמיתית.

גם חאלד כבוב עמד על אישיותו יוצאת הדופן של שגיא, וציין כי מעבר לידע המשפטי הרחב, הוא ניחן בכריזמה, מנהיגות ויכולת יוצאת דופן ליצור אמון.

אך רגע השיא הרגשי של הערב נרשם בדבריו של צחי עוזיאל (בצילום). בקול רועד ובעיניים דומעות, שיתף בזיכרונות מתקופת עבודתם המשותפת בפרקליטות. הוא תיאר את מסלולו המקצועי המרשים של שגיא - ממינויו לשופט בגיל צעיר במיוחד, דרך קידומו המהיר, ועד היותו מהצעירים שבנשיאי בתי המשפט המחוזיים. עוזיאל התקשה לא אחת להמשיך בדבריו, והאולם כולו שקע בדממה טעונה. דבריו נשאו לא רק אופי מקצועי, אלא היו ביטוי כן לכאב אישי עמוק ולתחושת אובדן של חבר קרוב ואיש נדיר. התחושה הייתה ברורה: לא רק שופט הלך לעולמו - אלא אדם שהותיר חותם בלבבות.

אחותו של המנוח, נטע שגיא, שרטטה תמונה אישית של הבית שבו גדל: משפחה צנועה, חמה וערכית. היא סיפרה על אביהם, שעלה מקזבלנקה ועבד בעבודה פיזית קשה משעות הבוקר המוקדמות, ועל הדרך שבה הערכים הועברו - לא באמצעות מילים, אלא דרך דוגמה אישית של נתינה, דאגה לזולת וחברות. לדבריה, בני נהג לומר בענווה כי עבודתו אינה משתווה למאמץ שהשקיע אביו.

במהלך הערב הודגש כי מורשתו של בני שגיא תונצח גם ביוזמות חינוכיות, ובראשן הענקת “אות כבוד האדם והנשיא” לסטודנטים מצטיינים - כהמשך ישיר לערכים שהובילו אותו: מצוינות משפטית לצד אנושיות עמוקה.

האירוע כולו התאפיין באווירה עוצמתית ומאחדת - שילוב של כאב עמוק עם מחויבות להמשיך את דרכו של אדם שהשפעתו חרגה הרבה מעבר לכותלי בית המשפט.

צמרת מערכת המשפט התכנסה לערב זיכרון מרגש לשופט בני שגיא