מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום באשקלון, בפני השופט עידו כפכפי (בצילום), קיבל בחלקה תביעה שהגישו רוכשי דירה נגד חברת גרופית נכסים והנדסה, לאחר שהתגלו ליקויי בנייה בדירה ברחוב מפל התנור באשקלון. בפסק הדין נקבע כי החברה אחראית לליקויים, לאחר ש“הוכחה אחריות הנתבעת לליקויי בנייה”. הדירה נרכשה בקיץ 2018 ונמסרה בדצמבר 2021. ימים ספורים לאחר המסירה הזמינו הרוכשים מומחה בדק בית, שהעריך את הליקויים בכ־75 אלף שקל. לטענתם, החברה לא מיהרה לתקן, ולכן הוזמנה חוות דעת נוספת, שהציגה תמונה

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, בפני השופט דרור ארד־אילון (בצילום), הביע אי נחת מהדרך שבה צורפו מסמכים חדשים לתשובה לערעור. בהחלטה הזכיר השופט כי נקודת המוצא היא שאין להגיש בערעור ראיות שלא הוגשו לבית משפט קמא, ללא בקשה ורשות. ההליך נולד לאחר שתביעה שהגיש אביגדור בורכו נגד סימה סמנה, אביבה שאבי, רן גלר ורחל שטיינברג נדחתה בבית משפט קמא. בורכו חזר בו מהתביעה בתחילת דיון ההוכחות, אך בית המשפט קבע כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. בעקבות ההחלטה שלא לפסוק הוצאות, הג

מאת: שלמה בן ברוך, בעוד סערה ציבורית־אתית מתפתחת סביב הודעת וואטסאפ שיוחסה לשופטת מיכל אגמון־גונן (בצילום), בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נמשכת העבודה השיפוטית השוטפת: דיונים, החלטות ופסקי דין בתיקי הגירה רגישים. אחד מהם הוא פסק הדין בעניינו של אדם סלאח עבדלחמאן נגד רשות האוכלוסין וההגירה. לפי פרסומים בכלי תקשורת, מוקד הסערה הוא הודעת וואטסאפ שיוחסה לאגמון־גונן בקבוצת משפטניות רחבה, שבה המליצה על עורך דין העוסק בענייני הגירה וכתבה עליו: “הכי טוב”. לפי הפרסומים, הטענה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, השופטת רוית צדיק, שופטת בכירה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קיבלה מינוי בפועל לבית הדין הארצי לעבודה, החל מ־6 בספטמבר 2026. מדובר בקידום מקצועי משמעותי לשופטת ותיקה, הבקיאה היטב בדיני עבודה ובעלת ניסיון מצטבר בניהול תיקים מורכבים במערכת בתי הדין. צדיק הוזכרה בתקופה האחרונה כאחת המועמדות הבולטות לתפקיד נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לצד שמה עלו גם שמותיהם של השופט דורי ספיבק והשופטת אריאלה גילצר כץ, שנבחרה בסופו של דבר לתפקיד נשיאת בית הדין האזו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בפני השופט אלישי בן יצחק, דחה תביעה שהגיש סרגיי אייזנשטדט נגד חברת שא לי לוגיסטיקה, לאחר שמכונת כביסה שרכש סופקה באיחור של כארבע שעות. בפסק הדין נקבע כי העיכוב נבע משיבושי תנועה בעקבות הפגנות, ולא הצדיק פיצוי. התביעה נולדה לאחר שהתובע רכש מכונת כביסה ב־11 באוגוסט 2025, ותיאם אספקה ל־17 באוגוסט בין 08:00 ל־12:00. בפועל, אין מחלוקת שהמוצר סופק באותו יום, אך רק בשעה 16:20, כלומר באיחור של כארבע שעות. לטענת התובע, החברה לא היי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, השופטת הבכירה אריאלה גילצר כץ מונתה לנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהחלטת שר המשפטים ושר העבודה יריב לוין, ובהסכמת ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אילן איטח. המינוי נכנס לתוקף היום ויימשך שבע שנים, עד יולי 2033. על התפקיד התמודדו גם השופט דורי ספיבק והשופטת רוית צדיק, שני שופטים מנוסים ובקיאים היטב בדיני עבודה. הבחירה בגילצר כץ אינה גורעת ממעמדם המקצועי של המועמדים האחרים, אלא משקפת הכרעה בין שלושה מועמדים ראויים, שכל אחד מהם מביא עמו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, רשמי ורשמות ההוצאה לפועל שנבחרו בשבוע האחרון לכהונות שיפוטיות ולתפקידי רשמים בכירים אינם רק חלק מסבב מינויים רחב. מדובר באנשי מקצוע בולטים, מנוסים ומוערכים, שהצליחו לבלוט בתוך מערכת תובענית, והתקדמותם משקפת הכרה ברורה בכישוריהם, בשיקול דעתם ובמעמדם המקצועי. ברשות האכיפה והגבייה רואים בבחירתם של הרשמים והרשמות הישג מקצועי משמעותי. זו אינה בחירה מקרית, אלא קידום של מי שצמחו בתוך מערכת עמוסה ומורכבת, ניהלו תיקים רגישים, עסקו בחייבים, זוכים, נכסים והליכי גבייה

מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בפני הרשמת דנה ביאלר (בצילום), קיבל תביעת לשון הרע שהגיש השוטר הקהילתי גיא גבאי נגד הפעיל החברתי מרדכי כץ. התביעה הוגשה על סך 30 אלף שקל, לאחר פרסומים בפורומים ציבוריים ברשת. לטענת גבאי, המשמש שוטר קהילתי בשכונת נווה שאנן בתל אביב, כץ פרסם כי הוא “אינו מגיב לפניות הציבור”, ובהמשך כתב: “מדוע שוטר מושחת כמו גיא גבאי נשאר בתפקידו”. גבאי טען כי הדברים פגעו בשמו הטוב ובליבת עבודתו. מנגד, כץ טען כי הוא מכיר את גבאי שנים ארוכות, וכ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בפתח תקווה, בפני השופט אריאל ברגנר (בצילום), קיבל תביעה נגד עיריית ראש העין, לאחר שתושבת נפלה ב־2 בינואר 2021 בגן הירקון בעיר. לטענתה, הנפילה נגרמה ממפגע שכלל אבן שפה שקועה ופער גובה בין אבן הגן למשטח הגומי. לטענת התובעת, בעקבות הנפילה נגרמו לה נזקים רפואיים, נכויות זמניות ונכות צמיתה, והיא דרשה פיצוי כולל של 275,825 שקל בגין הפסדי שכר, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות. מומחה בית המשפט קבע לה נכות צמיתה של 5% בקרסול

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב בראשות השופט גלעד נויטל (בצילום), נשיא ואב"ד, ובהסכמת השופטות טלי חיימוביץ ולימור ביבי, גזר על עמית אלמוג 25 שנות מאסר בפועל בגין רצח בכוונה של מאיה וישניאק ז"ל, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון. ההרשעה הגיעה לאחר שמיעת ראיות ממושכת, לקראת סיום פרשת ההגנה. אלמוג חזר בו מכפירתו, הודה בכתב אישום מתוקן, והורשע ביום 25 בדצמבר 2025 בעבירת רצח בכוונה. במסגרת ההסדר נקבע כי התביעה תעתור ל־26 שנות מאסר, וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. לפי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב, בפני הרשם מיכאל שמפל (בצילום), קיבל חלקית תביעה נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים וחברת TUS Airways, לאחר שטיסת חזור מלרנקה לתל אביב בוטלה ונדחתה. ארבעת הנוסעים דרשו 56,670 שקל מכוח חוק שירותי תעופה. לטענת הנוסעים, טיסת החזור נקבעה ל־23 ביוני 2024 בשעה 14:00, אך עם הגעתם לשדה נודע להם כי בוטלה. הם שובצו לטיסה חלופית ב־15:55, שנדחתה ל־20:30 ולבסוף בוטלה, והודעה סופית נמסרה להם סמוך ל־01:00 בלילה. עוד טענו הנוסעים כי הונפק להם כרטיס חדש

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט גד מינא (בצילום), קיבל בקשה לסילוק על הסף נגד עיריית תל אביב, וקבע כי חלק מחובות הארנונה שתבעה התיישנו. העירייה דרשה מהנתבעים 1,346,321 שקל בגין חובות ארנונה ומים לנכס ברחוב הצפירה. לטענת העירייה, חברת מרום פאר נדל"ן החזיקה בנכס, וסולימן פרהמנדפר היה בעל השליטה בה. עוד טענה העירייה כי חברת ארדן ניהול מבנים קיבלה את פעילות החברה בינואר 2023, לאחר שמרום פאר הפסיקה לפעול, ולכן ניתן לגבות גם ממנה את החובות. אלא שחלק משמעותי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפני השופטת אופירה דגן־טוכמכר (בצילום), דחה את תביעתו של יואב צוקר נגד מפעל הפיס. צוקר, לשעבר שחקן ודוגמן וכיום יזם היי־טק, דרש יותר מ־1.3 מיליון שקל, בטענה כי שימש במשך כשני עשורים עובד של מפעל הפיס. צוקר הנחה את הגרלות הלוטו בשנים 2000–2021, בדרך כלל פעם בשבוע. ההגרלה עצמה נמשכה דקות בודדות, אך הוא נדרש להגיע כשעתיים קודם לכן. בסיום ההתקשרות קיבל 2,400 שקל בתוספת מע"מ לכל הגרלה, והתשלום בוצע כנגד חשבונית מס. לטענת צוקר, ל

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, הרשיעה את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות Value Base, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. ההרשעה כוללת שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. לפי הכרעת הדין, ליפמן הורשע ב־9 עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, 6 עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, 14 עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ו־11 עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך. על פי כתב האישו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, בפני השופט מיכאל תמיר (בצילום), מחק תביעה שהגישו חברת רום איילון יזמות והשקעות ויניב משולם, המחזיקים יחד בכ־27% מקבוצת רכישה במודיעין־מכבים־רעות, וחייב אותם לשלם לנתבעים 250 אלף שקל שכר טרחת עו"ד, בתוספת ריבית. בבית המשפט העליון, הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ וחאלד כבוב (בצילום) דחו את הערעור שהגישו רום איילון ומשולם, ובפועל אימצו את החלטת השופט תמיר. העליון קבע כי לא נפל פגם בפסיקת ההוצאות, וכי אין הצדקה להתערב בהחלטת המחוזי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, המפקח על רישום המקרקעין בנתניה, ארז שטיינברג (בצילום), דן בתביעה שהגישה נציגות הבית המשותף נגד בעלת דירה בבניין ברחוב דיזנגוף בעיר. לטענת הדיירים, בעלת הדירה פיצלה אותה לשתי יחידות מגורים נפרדות, ללא היתר בנייה וללא הסכמת יתר בעלי הדירות בבית המשותף. לטענת נציגות הבית, בעלת הדירה לא הסתפקה בשינוי פנימי רגיל, אלא יצרה בפועל שתי יחידות דיור עצמאיות והשכירה אותן לשוכרים שונים. הדיירים טענו כי הפיצול יצר עומס, צפיפות ופגיעה באיכות החיים בבניין, הכולל 15 דירות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני השופטת אורית אביגיל יהלומי (בצילום), הורה לבנק יהב ולבנק הפועלים למסור לבת מידע בנקאי על חשבונות אמה המנוחה. ההחלטה ניתנה לאחר שהבת טענה כי אחותה משכה כספים משמעותיים מחשבון האם, והבנקים סירבו למסור מידע ללא צו. ברקע הסכסוך עומדות צוואות הדדיות של ההורים. האב נפטר ראשון, ועיזבונו עבר לאם. לאחר מות האם, שתי הבנות ירשו את רכושה בחלקים שווים. אלא שאחת הבנות טענה כי אף שלהוריה היו סכומי כסף משמעותיים, היא לא קיבלה סכום מה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, עו"ד מאיר שפיגלר (בצילום), מנכ"ל חברת החשמל, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר וסגן יו"ר מועצת הביטוח הלאומי, מציב את אגף התקציבים במשרד האוצר תחת מתקפה חריגה בחריפותה. מבחינתו, לא מדובר בוויכוח טכני על סעיף תקציבי, אלא בשאלה עקרונית: מה עושה המדינה בכספי הביטוח הלאומי שנגבים מהציבור. בלב הטענה של שפיגלר עומדת הבחנה פשוטה וברורה: דמי הביטוח הלאומי אינם אמורים להיות עוד מס כללי של המדינה. הם נועדו לממן קצבאות, סיעוד ורשת ביטחון חברתית. לטענתו, האוצר מטשטש את הגבול

מאת: שלמה בן ברוך , רשמי ההוצאה לפועל מחזיקים בסמכויות שיפוטיות רחבות, המשפיעות מדי יום על חייבים, זוכים, בעלי עסקים ומשקי בית. הם מכריעים בבקשות לעיקולים, צווי תשלומים, מימוש נכסים והליכי גבייה, ובמקביל נהנים משכר של כ־45,894 שקל בחודש, המהווים כ־85% משכרו של שופט בית משפט השלום. החלטותיהם של הרשמים עשויות להשפיע באופן ישיר על חשבונות בנק, משכורות, כלי רכב, נכסי מקרקעין והליכי גבייה נוספים. לצד האחריות המוטלת על כתפיהם, שכרם מושפע מדרגת הכהונה, מהוותק ומהערכאה שבה הם מכהנים

מאת: שלמה בן ברוך, בית משפט השלום באשדוד, בפני הרשמת הבכירה רוית אלמסי כהן חסון (בצילום), דחה תביעה שהגיש מימון אברגל נגד שלושה שוטרים, ובהם בלש משטרתי, בטענה לעיכוב ומעצר שווא. אברגל דרש פיצוי של 20,000 שקל בגין נזק לא ממוני ונזק שנגרם, לטענתו, לטלפון הנייד שלו באירוע המשטרתי עצמו. התביעה נולדה מאירוע שהתרחש באוגוסט 2023, כאשר אברגל הגיע עם אדם נוסף סמוך לביתו של אחד השוטרים. אותו שוטר דיווח למשטרה, עיכב את השניים עד להגעת שוטרים נוספים, ובהמשך הם עוכבו ונעצרו. אברגל שוחרר