ברובם המוחלט של המקרים בהם הורשע הרוצח בעבירת הרצח הבסיסית, המשוכה העומדת בפני מי שמבקש לחרוג לעונש קל יותר מתוך מתחם העונש הראוי, בין אם מסיבות שיקומיות ובין מכוח שיקולי צדק, היא גבוהה מאוד. כך אומר שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. הוא מציין למעשה, כי עונש המינימלי בגין רצח בכוונה תחילה יהיה 25 שנות מאסר.
עבירת הרצח הבסיסית נחשבת השנייה בחומרתה לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה, והיא כוללת יסוד נפשי של כוונה, כאשר העונש המירבי עליה הוא מאסר עולם. עבירה זו מתמקמת אחרי עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, שבה מאסר עולם הוא חובה. בית המשפט העליון כבר פסק, כי מתחם הענישה ההולם עבור עבירת הרצח הבסיסית נע בין 25 שנות מאסר למאסר עולם. כעת קובע השופט אלרון, כי רוב המקרים, בית המשפט המחוזי יהיה מחוייב לגזור לפחות 25 שנות מאסר - שכן, חריגה ממתחם הענישה הנתפס כהולם תהיה נדירה.
החוק מתיר לבית המשפט לחרוג קל יותר ממתחם הענישה במקרים מסוימים, ובית המשפט העליון הרחיב את מגוון המקרים שבהם ניתן לעשות זאת. בעיקר במקרים שבהם הנאשם השתקם או שיש סיכוי ממשי שישתקם, וכן בשיקולי צדק כמו מצב רפואי קשה ומסכן חיים שלא ניתן לטפל בו בכלא. עם זאת החוק קובע, כי שיקולים אלו לא יופעלו אם העבירה ומידת אשמו של הנאשם נחשבים "בעלי חומרה מיוחדת", במקרים כאלה חריגה לעונש קל יותר ממתחם הענישה תתאפשר רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.
השופט אלרון מציין כי אין ספק שעבירת הרצח הבסיסית נושאת בחובה חומרה יתרה, וכך גם מידת אשמו של הרוצח, וזאת גם ללא נסיבות קונקרטיות מחמירות שיילוו למעשיו. כמובן, מבלי לפגוע באפשרות לקבוע אחרת במקרה ספציפי. לפיכך, קיימת מגבלה על חריגה לעונש קל יותר ממתחם הענישה - הרף לחריג השיקום "ממוקם גבוה ביותר", ובשל נשגבות עקרון קדושת החיים, יידרשו שיקולי צדק משמעותיים כדי להטות את הכף לטובת חריגה לקולה מהמתח.
אלרון מסכם: "חומרתה הרבה של עבירת הרצח הבסיסית מציבהרף גבוה בפני רוצח המבקש כי ייגזר עליו עונש החורג לקולה ממתחם העונש – היינו עונש אשר אינו מתיישב עם חומרת מעשיו ומידת הפגיעה בערך קדושת החיים. על כן, כאמור, באופן קטגורי, בעבירת הרצח הבסיסית ביסוד נפשי של כוונה נותר אך פתח צר ומצומצם השמור למקרים חריגים ביותר, עבור חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם".
אלרון קיבל את ערעורה של המדינה והחמיר את עונשו של גאורגי זלקוב, שהודה ברצח בכוונה תחילה של דימיטרי יונגרוב לאחר שהנאשם סירב לעזוב את הדירה שבה התגורר. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע מתחם עונש של 22 עד 25 שנות מאסר, אך גזר עליו בפועל 18 שנות מאסר לאור נסיבותיו ומצבו הרפואי הקשה. השופט אלרון קובע כי מדובר במקרה שאינו נדיר ואינו מאפשר חריגה לעונש קל יותר מהמתחם, וכי ניתן להתחשב במצבו הרפואי של זלקוב רק במסגרת המתחם שנקבע. לאור זאת, מאחר שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, גזר אלרון על זלקוב 22 שנות מאסר.
השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם אלרון.
Comments