סגנית ראש עיריית ת"א: "כל חור ברכב יכול היה להיות חור בלב של בן אדם"
- 10 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 11 במרץ
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר המטה הלאומי למיגון העורף, מיטל להבי, מתריעה כי למרות תחושת השגרה היחסית בערים בישראל, המציאות הביטחונית עדיין רחוקה מלהיות יציבה או בטוחה. לדבריה, האיומים מצד ירי טילים ושבריהם ממשיכים להשפיע על חיי האזרחים ועל תחושת הביטחון, לנוכח האזעקות והפגיעות שנרשמו ברחבי הארץ, ובהקשר זה אמרה להבי: "יש גם צורך בהקלות והסרת חסמים תכנוניים".
להבי הוסיפה כי "אנחנו לא יכולים להיות בשגרה כשכל כמה שעות יש לנו את האזהרה ואת ההזעקה. אנחנו רואים שגם שברי טילים וגם פצצה מצרר קטנה יכולה לגרום לנזק עצום". לדבריה, לצד הצורך במיגון מיידי יש גם צורך בשינוי מדיניות תכנונית.
לדבריה, הסכנה אינה מסתכמת רק בפגיעות ישירות של טילים. בהתייחסה לנפילת הטיל בתל אביב ולנזק שנגרם בשטיפת המכוניות שבתחנת הדלק, סמוך לשורת המכוניות שנפגעו, אמרה: "כל חור ברכב יכול היה להיות חור בלב של בן אדם".
בהמשך ציינה כי יש להסיק מסקנות מהאירועים האחרונים ולפעול להצבת אמצעי מיגון זמינים לציבור: "וזה משהו שצריך להסיק ממנו לקחים: שבמרחב הפתוח, ליד מוקדי עניין ואיסוף, חייבים לשים מיגוניות כאלה כדי שלאנשים יהיה לאן לרוץ. זה מציל חיים וזה גם חוסך כסף למדינה, עדיין אי אפשר להגיד שאנחנו בשגרה".
להבי הדגישה כי סוגיית מיגון העורף מחייבת פתרון מערכתי רחב. לדבריה, "אני חושבת שבזמן שגרה המדינה לא עוסקת מספיק בחירום, ולא פותרת את הסוגיה של מיגון העורף כמו שהיא הייתה צריכה לפתור". עוד הוסיפה: "כיו"ר המטה הלאומי למיגון העורף, אנחנו הגשנו תוכנית לכנסת ולממשלה שמתחילה בהצעת חוק חובת מיגון, שתסייע לאזרחים".
בנוסף ציינה: "חייבים למגן את מוסדות החינוך. עיריות לא יכולות לעשות את זה מתקציביהן. המשק לא יכול לחזור לעבודה אם הורים לא ידעו שמוסדות החינוך של ילדיהם, בפרט בגיל הרך, ממוגנים". לדבריה, "בנוסף, צריך פתרונות מיגון לטווח המיידי, כמו מיגוניות בכל מיני מרחבים פתוחים ובמוקדי פעילות. זה מה שהציל חיים בנפילה האחרונה ברוקח".
עוד אמרה: "וכמובן, מיפוי של אזורי מחסור כדי לתת שם מענים. זה לא מכוון לתל אביב. אלא לכלל הארץ". ולבסוף הדגישה: "כל ישראל ערבים זה לזה. מי שלא רוצה להיות ערב - צריכים שיהיו סמכויות כדי לכפות עליו את השימוש במקלט לטובת הכלל".
על רקע הדיון הציבורי בנושא מיגון העורף, נדון בבית משפט השלום בתל אביב תיק תכנון ובנייה יוצא דופן הנוגע להצבת מיגונית בחצר בית פרטי בעיר. כתב האישום הוגש על ידי עיריית תל אביב-יפו באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגד בני זוג מתל אביב, שהציבו בחצר ביתם מיגונית קטנה כאשר לטענתם "לא ניתן לקבל היתר לפי החוק הקיים למיגונית".
מדובר בבני זוג עם ילדים המתגוררים בשכונת הדר יוסף בתל אביב. לטענתם, אין מדובר במבנה קבע אלא במיגונית ניידת קטנה שהוצבה בחצר ביתם על מנת להגן על חייהם ועל חיי שני ילדיהם הקטנים מפני איומי הטילים והמלחמה, ואף שימשה לעיתים גם שכנים מהסביבה שנזקקו למקום מוגן בעת אזעקות.
בני הזוג טענו כי באזור מגוריהם אין מקלט ציבורי זמין או ממ"ד, וכי עיריית תל אביב כשלה במתן פתרונות מיגון הולמים לתושבים. לדבריהם, "הרשויות לא דאגו למיגון נגד הטילים העוצמתיים, העדר מקלט במרחק סביר ואי הצבת מיגונית ברשות הרבים להגנה על חיי התושבים הגרים בסמוך. לכן הצבת מיגונית על ידי דייר לא צריכה להוות שיקול להעמדה לדין אלא להפך: לציון לשבח".
בני הזוג, המיוצגים על ידי עו"ד דניאל ארנסט יחד עם עו"ד חיותה רובינשטיין, הגישו לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב בקשה לביטול כתב האישום בטענה של "הגנה מן הצדק". לטענתם, גם אם מדובר בעבירה תכנונית, עצם ניהול ההליך הפלילי נגד משפחה שפעלה כדי להגן על חיי ילדיה בתקופת איום טילים עומד בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות.
בית המשפט, בפני השופטת ד"ר נגה בליקשטיין שחורי, קבע כי גם מיגונית שהוקמה לצורכי מיגון מחייבת עמידה בהוראות חוק התכנון והבנייה. עם זאת, השופטת התייחסה למצוקה האנושית שבבסיס המקרה וכתבה: "אני מוצאת להעיר כי הטענות של הנאשמים בדבר היעדר מיגון באזור מגוריהם נוגעות אל הלב, ואינני מקלה בהן ראש. הקושי שמתארים הנאשמים הוא בלתי נתפס, ואני מבינה שהוא מדיר שינה מעיניהם". בית המשפט הורה כי ההליך יימשך, וקבע דיון נוסף בעוד כשישה חודשים.
תגובת העירייה: בתל אביב-יפו קיימים מאות מרחבים מוגנים, כולל כ־286 מקלטים ציבוריים ו־161 חניונים תת־קרקעיים שאושרו כמקומות מוגנים. עיריית תל אביב–יפו רואה חשיבות רבה במיגון הבניינים בעיר, והן העירייה והן המדינה פעלו רבות כדי לקדם ולתמרץ מיגון של מבנים". במקרה הנ"ל אין היתר למיגונית.
תגובות