ערב לזכרה של השופטת שגית דרוקר ז"ל נערך בביה"ד לעבודה "לא נותרה עין יבשה"

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

לא קל להיות שופט אהוב על עורכי הדין, בעיקר כשפעם אתה כשופט מחליט לטובתם ובפעם אחרת נגדם. שגית דרוקר הייתה השופטת המושלמת.

חכמה, צנועה, בעלת מזג שיפוטי, ידענית גדולה, עֲנָוָה, חרוצה, שלטה בחומר שבתיקים יותר מעורכי הדין ושלטה באולמה ביד רמה.

תמיד הסתכלה לכולם בגובה העיניים. לא מרימה את קולה, מעולם לא ראיתי אותה עולבת בעורך דין או במתדיין. אז אם הוועדה למינוי שופטים רוצה למנות שופטים טובים, השופטת שגית דרוקר ז"ל אמורה להיות המודל.

אתמול, במלאת שנה וחצי לפטירתה של השופטת דרוקר, נערך לזכרה בבית הדין לעבודה בבת ים ערב מרגש ועוצמתי.

רבים וטובים באו לחלוק כבוד ואהבה לזכרה של האישה שנגעה בלב כל המערכת ונפטרה לאחר מאבק ממושך במחלה. בהם: מנהל בתי במשפט, השופט צחי עוזיאל, כל שופטי בית הדין לעבודה, הנשיא בדימוס יגאל פליטמן, הנשיא בדימוס מיכה שפיצר, השופטת ורדה וירט לבנה, השופטת הדס יהלום, בני משפחתה ועוד רבים ומכובדים.

לא נותרה עין יבשה:

השופטת ערמונית מעודד: "שגית חברה אהובה, הלב ממאן להאמין שאני עומדת פה ונפרדת ממך. אני חוזרת אחורה בזמן, ימים ספורים לפני תחילת שנת המשפט הקודמת לפני כשנה וחצי, בדיוק חזרת מחופשה עם שחר בתך האהובה וקבענו להיפגש בבית הדין, להתעדכן לפני ש"הבאלגן מתחיל", כפי שכתבת לי. לא הגעת למפגש שקבענו".

השופטת אילת שומרוני: "שגית היא אחת מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם. יש לא מעט תקופות בחיים שלי שאני לא יודעת אין הייתי עוברת בלעדיה. התכונה שהכי מאפיינת אותה לדעתי, זה היכולת שלה תמיד לעודד ולקבל ולמצוא את הטוב בכל דבר".

מגזין בית המשפט:

גברתי השופטת, אנחנו מתגעגעים אליך ומשוועים לשכמותך בתוך המערכת המשפטית. נוחי על משכבך בשלום.