הנכס בסביון עלה ביוקר: הפסיד במאבק על הארנונה וישלם 357 אלף שקל
בית משפט השלום בנתניה קיבל את תביעת המועצה המקומית סביון בגין חובות ארנונה ותשלומי חובה. השופטת ליאת הר ציון (בצילום) קבעה כי טענות הנתבע נגד אופן חישוב הארנונה אינן יכולות להתברר עוד בבית המשפט, לאחר שהשומה הפכה חלוטה, ודחתה גם את טענתו כי אינו מחזיק בחלק מהנכסים.
המועצה המקומית סביון הגישה את התביעה נגד עופר ירושלמי, הרשום כמחזיק בנכס ברחוב הורדים בסביון. התביעה עסקה בחובות שנצברו בשנים 2016-2021 בגין ארנונה ותשלומי חובה, והועמדה על סכום כולל של 357,561 שקל.
לטענת ירושלמי, שטח הנכס שחויב בארנונה אינו תואם את השטח בפועל, ושיטת החישוב שבה השתמשה המועצה שגויה. עוד טען כי מתוך ארבעה מבנים הרשומים על שמו הוא מחזיק בפועל רק באחד, בעוד מבנים אחרים מוחזקים, לטענתו, בידי גרושתו ובנו.
מנגד, המועצה טענה כי היה על ירושלמי להעלות את טענותיו במועד במסגרת הליכי השגה וערר או בעתירה מנהלית. לדבריה, הוא לא עשה זאת, ולכן שומת הארנונה הפכה סופית. בית המשפט קיבל עמדה זו וקבע כי הסכמה בין הצדדים אינה יכולה להקנות לבית משפט אזרחי סמכות לדון מחדש בשומת ארנונה חלוטה.
באשר לטענת "איני מחזיק", השופטת הר ציון קבעה כי היא לא הוכחה. לדבריה, ירושלמי לא הציג תשתית ראייתית קונקרטית שתראה מי החזיק בפועל בכל מבנה, מתי השתנתה ההחזקה, ומדוע לא עודכנו פרטי המחזיקים במועצה. עוד נקבע כי טענותיו הועלו באופן לא סדור ואף נמצאו בהן סתירות.
בית המשפט קבע כי ירושלמי חייב 286,629.8 שקל בגין ארנונה, 18,496 שקל בגין אגרת שמירה, וכן חיובים נוספים בגין ביוב, תשתיות ביוב, הוצאות גבייה ושכר טרחת עורך דין. ביחס לחלק מהרכיבים נקבע כי הנתבע כלל לא הכחיש אותם במסגרת כתב ההגנה.
בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה במלואה וחייב את ירושלמי לשלם למועצה 357,561 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף חויב ב־20 אלף שקל בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, וכן באגרת משפט. 25343-07-21
תגובות