העובדת תבעה מהאדריכל 645 אלף שקל, ובסוף חויבה לשלם לו 41 אלף שקל
בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, שניתן בידי השופט דורי ספיבק. את פסק הדין בערעור נתנו השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב מוטולה והשופט רועי פוליאק, בעוד הערעור שכנגד שהוגש על פסק הדין נדחה במלואו.
הצדדים להליך הם האדריכל אלי פרבר והעובדת לשעבר לימור שלי סופר מרקו, שעבדה במשרדו כשרטטת מדצמבר 1995 ועד ינואר 2014. לאחר סיום עבודתה הגישה סופר מרקו תביעה בסך 645,731 שקל, שכללה פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, חופשה, הבראה, חגים, דמי תיווך ועוגמת נפש.
השופט דורי ספיבק קיבל בבית הדין האזורי רק חלק מתביעת העובדת. הוא פסק לה 16,445 שקל פדיון חופשה, 23,392 שקל דמי חגים, 1,553 שקל דמי הבראה ו־20 אלף שקל הפרשי דמי תיווך. במקביל קבע כי עליה לשלם לפרבר 10,987 שקל בשל אי מתן הודעה מוקדמת.
אחת הקביעות המרכזיות של ספיבק עסקה באופן סיום יחסי העבודה. הוא דחה את טענת סופר מרקו כי יש לראות בהתפטרותה ככזו המזכה אותה בפיצויי פיטורים, וקבע כי לא הוכח שהתפטרה בשל הפרת זכויותיה. לפי קביעתו, המניע להתפטרות היה רצונה לפתוח משרד אדריכלות עצמאי.
פרבר לא השלים עם חלק מהקביעות הכספיות בפסק הדין ופנה לבית הדין הארצי. בערעור ביקש לבטל בין היתר את חיוביו בהבראה, חופשה, חגים ודמי תיווך, וכן חלק מההוראות הנוגעות לכספי הפיצויים. מנגד, סופר מרקו הגישה ערעור שכנגד ודרשה 330 אלף שקל נוספים בגין דמי תיווך, 184,826 שקל פיצויי פיטורים, 20 אלף שקל עוגמת נפש וסכומים נוספים.
בית הדין הארצי שינה חלק מהתוצאה. חיוב ההבראה בסך 1,553 שקל בוטל, פדיון החופשה הופחת מ־16,445 שקל ל־4,158 שקל, וחיוב דמי התיווך בסך 20 אלף שקל בוטל. מנגד, החיוב בדמי חגים נותר על כנו.
השופטים הותירו על כנה גם את קביעתו המרכזית של ספיבק בנוגע להתפטרות. הם קבעו שאין מקום להתערב בממצא שלפיו העובדת ביקשה לפתוח עסק משלה, ודחו את דרישתה לפיצויי פיטורים. עם זאת, הם קבעו גם כי התנהלותה הפרה באופן בוטה את חובת תום הלב כלפי פרבר.
בסופו של דבר, נוסף לקיזוז של 10,987 שקל בגין הודעה מוקדמת, קבע בית הדין הארצי קיזוז נוסף של 20 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, ובסך הכול 30,987 שקל. סופר מרקו חויבה גם להשיב סכומים שנפסקו לה בערכאה האזורית ולשלם לפרבר 7,500 שקל הוצאות. הערעור שכנגד נדחה במלואו.
תגובות