שילוב ילדי מהגרים בבתי ספר הגיע לעליון: עיריית ת"א תשלם 30 אלף שקל הוצאות
- לפני 5 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון דחה ערעור שעסק בשילוב ילדיהם של מבקשי מקלט ומהגרים שהגיעו לישראל מארצות אפריקה וחיים בה ללא מעמד קבע, במערכת החינוך היסודית בתל אביב. את פסק הדין כתב השופט אלכס שטיין (בצילום), ואליו הצטרפו הנשיא יצחק עמית והשופטת גילה כנפי־שטייניץ. ההרכב קבע כי בנסיבות שנוצרו הערעור מיצה את עצמו ולכן נדחה.
ההליך החל באוגוסט 2021, כאשר יוסף מוחמד בראון ו־763 עותרים נוספים הגישו עתירה מנהלית נגד ראש עיריית תל אביב, עיריית תל אביב, גורמי החינוך בעירייה, משרד החינוך ושרת החינוך דאז. העתירה נולדה בעקבות מדיניות השיבוץ, שלטענתם ריכזה את מרבית ילדי מבקשי המקלט והמהגרים בשני בתי ספר בלבד בדרום העיר.
לטענת העותרים, מרבית הילדים המתגוררים בשכונות התקווה, שפירא ונווה שאנן שובצו בבתי הספר "גוונים" ו"ביאליק". בפסק הדין צוין כי ריכוזם של הילדים בבתי ספר אלה, לצד עזיבתם של תלמידים ישראלים, יצר "אם כי לא בכוונת מכוון" מצב של "הפרדה גזעית בחינוך חובה".
מנגד, עיריית תל אביב ומשרד החינוך טענו כי שיבוץ התלמידים נעשה בהתאם לתקנות לימוד חובה ולעקרון הקרבה הגיאוגרפית למקום המגורים. לטענתם, התקנות אינן מאפשרות לחייב הסעות לבתי ספר המרוחקים מעבר למרחקים שנקבעו, וכי במקרים מתאימים ניתן להגיש בקשות העברה פרטניות.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, אך העותרים ערערו לבית המשפט העליון. במהלך הדיון החליט ההרכב שלא להכריע מיד בערעור, אלא לעקוב אחר פיילוט אינטגרציה שהפעילו עיריית תל אביב ומשרד החינוך, במטרה להרחיב את שילובם של הילדים בבתי ספר נוספים במרכז העיר ובצפונה.
מהעדכונים שהוגשו לעליון עלה כי שיעור שילובם של ילדי מבקשי המקלט והמהגרים במערכת החינוך היסודית בתל אביב הגיע ל־47%. לצד זאת דווח כי הפיילוט נתקל בקשיים, ובהם סוגיית ההסעות, המרחק מבתי הספר, הסתגלות התלמידים למסגרות חדשות ועזיבת משפחות את האזור ואת ישראל.
בפסק הדין כתב השופט שטיין כי "קיימת תמימות דעים על כך שהמצב הנוכחי שבו מתקיימים בתי ספר נפרדים של מבקשי מקלט בדרום תל אביב אינו תקין". עם זאת, הוא קבע כי דרישת העותרים לסגור את בתי הספר "גוונים" ו"ביאליק" היא "אמצעי דרסטי", העלול ליצור "בוקה ומבולקה" ברישום התלמידים. עוד המליץ לבחון הרחבה של מערך ההסעות כחלק מקידום מדיניות השילוב.
בסופו של דבר, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי ההליך מיצה את עצמו לנוכח התקדמות תוכנית השילוב. עם זאת, נקבע כי המערערים "הציפו בעיה חברתית משפטית חשובה" ותרמו להאצת מאמצי השילוב. בהתאם לכך חויבו עיריית תל אביב ומשרד החינוך לשלם למערערים הוצאות משפט בסך כולל של 30 אלף שקל, כאשר כל אחד מהגופים יישא במחצית מהסכום. 7906/22
