חברת "דין שיווק וקליה" תשלם לעובד 250 אלף שקל שקוזזו מפיצויים
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בחלקה תביעה שהגיש רונן לוי, לשעבר מנהל תפעול בחברת "דין שיווק וקליה", וקבע כי החברה תידרש להשיב לו 250 אלף שקל שקוזזו מפיצויי הפיטורים בטענה שמדובר בהלוואה. בנוסף חויבה החברה לשלם לו 40 אלף שקל נוספים בגין מענקים עבור פתיחת נקודות אפייה ברחבי הארץ.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בבת ים, הדסה יהלום (בצילום), קבעה כי החברה לא הצליחה להוכיח שסכום של רבע מיליון שקל שהועבר ללוי בשנת 2016 היה הלוואה ולא מענק. בפסק הדין נכתב כי "הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה", וכי לא הוצגה כל ראיה להסכמה של העובד לקיזוז הכסף מפיצויי הפיטורים.
ההליך המשפטי נולד לאחר שלוי, שעבד בחברה משנת 2006 ועד פיטוריו בשנת 2021, הגיש תביעה נגד מעסיקתו לשעבר בעקבות קיזוז של 250 אלף שקל מכספי הפיצויים שלו. החברה טענה כי מדובר בהלוואה שניתנה לו לבקשתו לצורך סיוע לבנו ברכישת דירה, ואשר הוסכם כי תוחזר עם סיום יחסי העבודה.
לטענת לוי, הסכום כלל לא היה הלוואה אלא מענק אישי וחריג שקיבל ממנכ"ל החברה, יגאל אלל, לאחר כעשור של עבודה בחברה ועל רקע הצלחתה הכלכלית. לדבריו, לאחר שקיבל את הכסף אף סירב לאורך השנים להעלאות שכר ולבונוסים נוספים, מתוך "הכרת תודה" כלפי בעלי החברה.
מנגד, החברה טענה כי לוי עצמו פנה לבעלים וביקש הלוואה של 250 אלף שקל. אלא שבית הדין קבע כי החברה לא החתימה את לוי על הסכם הלוואה, לא קבעה מנגנון ריבית, לא תיעדה את העסקה במסמכי שכר ולא הציגה אסמכתאות מתאימות לרשויות המס. בפסק הדין הודגש כי עובדים אחרים דווקא הוחתמו על הסכמי הלוואה מסודרים.
בית הדין התייחס גם להודעת ווטסאפ ששלח לוי לאחר קבלת הכסף, ובה כתב לבעלי החברה: "אתם משפחה ואין מילים בפי להודות על העזרה". מנכ"ל החברה השיב לו: "באהבה. אתה לא עובד אצלנו. כמו משפחה". למרות זאת, נקבע כי ההתכתבות אינה מוכיחה שמדובר בהלוואה דווקא, וכי לא הוצגה הסכמה בכתב לקיזוז עתידי של הכסף.
במקביל דן בית הדין גם במחלוקת נוספת סביב מענקים בגין הקמת תחנות אפייה ומאפיות ברחבי הארץ. לוי טען כי היה זכאי לעשרות אלפי שקלים נוספים בגין פתיחת סניפים עבור החברה, כחלק מהתרחבות עסקית שנועדה, לטענתו, לחזק את פעילות החברה לקראת עסקה עם קרן ההשקעות פימי.
בית הדין קבע כי לפי ההסכם שנחתם בין הצדדים, לוי אכן זכאי לתשלום עבור ארבע תחנות אפייה נוספות, לרבות שלוש תחנות שנסגרו זמן קצר לאחר פתיחתן. בהתאם לכך נפסק לטובתו סכום נוסף של 40 אלף שקל נטו. מנגד, נדחו יתר דרישותיו לתמריצים נוספים ולהכרה בהם כחלק מהשכר הקובע.
עוד נדחו טענותיו של לוי בנוגע לפיטורים שלא כדין, שעות נוספות והתעמרות בעבודה. בית הדין קבע כי מדובר היה עובד בכיר מאוד, ששימש "יד ימינו" של בעל החברה, ניהל עובדים רבים ברחבי הארץ, גייס ופיטר עובדים והשתכר שכר גבוה של יותר מ־30 אלף שקל בחודש. בהתאם לכך נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה כלל לא חל עליו.
בסופו של דבר חויבה "דין שיווק וקליה" להשיב ללוי 250 אלף שקל שקוזזו מפיצויי הפיטורים, לשלם לו 40 אלף שקל נוספים בגין פתיחת נקודות אפייה, וכן לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 10 אלף שקל. יתר רכיבי התביעה נדחו.
תגובות