ניצחון ל"תולעת המשפט": ביהמ"ש דחה תביעה בעקבות פרסום פסקי דין
- 11 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בירושלים דחה באחרונה תביעה שהגיש ארז אומן נגד אתר "תולעת המשפט", מפעיליו והנהלת בתי המשפט, וקבע כי פרסום פסקי דין ומסמכים מתוך הליכים משפטיים שהתנהלו בפומבי נהנה מהגנת החוק, גם כאשר מדובר במידע אישי ורגיש. פסק הדין נחשב לניצחון משמעותי עבור אתר "תולעת המשפט" ועקרון פומביות הדיון.
שופטת בית משפט השלום בירושלים, מוריה צ'רקה (בצילום), קבעה כי מדובר בהתנגשות בין "שני עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי", הזכות לפרטיות מחד, ועקרון פומביות הדיון מאידך. בפסק הדין כתבה כי "המלאכה שבפניי היא מלאכת האיזון בין שני עקרונות יסוד אלה", תוך בחינת גבולות ההגנה שמעניק הדין לפרסומים משפטיים.
ההליך נולד לאחר שאומן, שניהל לאורך השנים תביעות וערעורים בבית הדין לעבודה מול המוסד לביטוח לאומי, גילה כי באתר "תולעת המשפט" פורסמו פסקי דין והחלטות הנוגעים אליו. לטענתו, הפרסומים כללו מידע רפואי אישי, מספר תעודת זהות ודוגמת חתימתו, באופן שפגע בפרטיותו וחשף מידע המצוי, לדבריו, "בליבת הזכות לפרטיות".
לטענת התובע, מפעילי האתר סירבו להסיר את הפרסומים גם לאחר פניותיו, והבהירו כי לא יעשו כן "אלא אם יומצא צו איסור פרסום". עוד טען כי הנהלת בתי המשפט אפשרה בפועל את הפצת המידע, מאחר שמערכת "נט המשפט" אפשרה כרייה ואיסוף של מסמכים מתוך תיקים פתוחים לציבור.
מנגד, עמותת "התמנון, מידע ציבורי לכל", המפעילה את אתר "תולעת המשפט", טענה כי פעילותה נשענת על עקרון פומביות הדיון המעוגן בדין. הנתבעים הדגישו כי כל ההליכים בעניינו של התובע התנהלו בדלתיים פתוחות, וכי בזמן הפרסום כלל לא עמד בתוקף צו איסור פרסום האוסר לפרסם את המידע.
בפסק הדין נקבע כי רק לאחר שהמידע כבר פורסם, פנה התובע בבקשות לצווי איסור פרסום, ובתי הדין אכן הורו בהמשך שלא לפרסם פרטים מזהים הנוגעים אליו. השופטת ציינה כי "מייד לאחר שניתנו צווי איסור פרסום, הוסר הפרסום מאתרי האינטרנט של הנתבעות", נתון שחיזק את עמדת ההגנה בהליך.
השופטת צ'רקה קבעה כי אף שבחלק מהמסמכים פורסם מספר תעודת הזהות של התובע, ואף שנחשף מידע רפואי רגיש, הרי שמדובר ב"דיווח נכון והוגן על מה שאירע בהליכים שהתנהלו בפני בית הדין". לדבריה, פרסומים מסוג זה חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק, ולכן "אינם מקימים לתובע עילת תביעה".
בסופו של דבר, נדחתה התביעה במלואה, ובית המשפט קבע כי נקודת האיזון שקבע המחוקק מעניקה משקל משמעותי לעקרון פומביות הדיון, כל עוד לא ניתן מראש צו איסור פרסום. בפסק הדין צומצם צו איסור הפרסום רק למספר הליך מסוים שכלל מידע רפואי רגיש, בעוד יתר הפרסומים נותרו מוגנים כחוק.
תגובות