הרשמת אישרה לתפוס את רכב היוקרה בסיוע המשטרה, השופט ביטל את המהלך
- לפני 18 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בראשון לציון, בפני השופט שלומי שניידר (בצילום), קיבל את תביעתו של יאיר חדד, בעליו המקורי של רכב יוקרה מסוג BMW, ששוויו מאות אלפי שקלים. בפסק דין ברור ומכריע קבע השופט כי הרכב שייך לחדד, הורה לרשום אותו מחדש על שמו במשרד הרישוי וביטל את השעבוד שנרשם לטובת מימון ישיר.
זאת לאחר שרשמת ההוצאה לפועל עינת להבי אשר (בצילום) אישרה קודם לכן לתפוס את הרכב, לאחסנו ולבטחו, ואף להסתייע במשטרה בביצוע הצו. הפרשה החלה לאחר שלטענת חדד, הרכב הועבר במרמה על שמו של אדם אחר והפך לבסיס לעסקת מימון ולהליכי הוצאה לפועל שנועדו לממשו.
לפי כתב התביעה, חדד גילה את הפרשה כאשר ביקש למכור את הרכב לרוכש אחר, ונמסר לו כי הוא כבר אינו רשום על שמו. לטענתו, הוא מעולם לא מכר את הרכב, לא קיבל תמורה כלשהי, לא חתם על ייפוי כוח להעברת בעלות, לא מסר את רישיון הרכב המקורי, והרכב כלל לא נמסר לרוכש הנטען. בעקבות הגילוי הוגשה תלונה למשטרת ישראל בטענה להעברת בעלות במרמה.
במקביל, מימון ישיר העמידה הלוואה בסך 348,800 שקל לצורך רכישת הרכב, העבירה את כספי ההלוואה לסוכנות הרכב ורשמה לטובתה שעבוד על הרכב. לטענת החברה, היא הסתמכה על המסמכים והמצגים שהוצגו בפניה ופעלה בתום לב. בהמשך, לאחר שההלוואה לא נפרעה, פתחה החברה תיק הוצאה לפועל במטרה לממש את השעבוד על הרכב.
בבקשתה להוצאה לפועל טענה מימון ישיר כי נוצר חוב בתשלומי ההלוואה, הוטל עיקול על הרכב וקיים "חשש לשיתוף פעולה במעשה הונאה", לאחר שהמימון ניתן, לטענתה, על בסיס "הערכת שווי מזויפת שהועברה אל הזוכה מטעם מגרש המכוניות".
בעקבות הבקשה קבעה רשמת ההוצאה לפועל עינת להבי אשר כי כונס הנכסים מוסמך "לתפוס את הרכב, לאחסנו ולבטחו". עוד הורתה כי הכונס יהיה זכאי לסיוע משטרת ישראל בביצוע הצו, וכי חברות האיתור יסייעו באיתור הרכב ובמסירת קוד ההנעה. עם זאת, הדגישה כי "מכירת הרכב כפופה לאישור רשם ההוצאה לפועל".
לטענת חדד, בעוד שבהוצאה לפועל התנהלו הליכים שנועדו לאפשר את תפיסת הרכב, אחסונו ומימושו, הרכב עצמו כלל לא יצא מחזקתו. מנגד, מימון ישיר טענה כי נפלה גם היא קורבן למעשה ההונאה הנטען, משום שהעמידה את המימון והשלימה את העסקה על בסיס המסמכים שהוצגו לה, ולכן ביקשה להטיל את האחריות על המעורבים בעסקת המכירה.
במסגרת ההליך נבחנה גם אחריותם של יתר המעורבים בעסקה: שולם בהר, שעל שמו נרשם הרכב; סוכנות הרכב גז אלאמיר ומנהלה, אל טייר אלאמיר; וסוחר הרכב אדיר יאסין. מימון ישיר טענה כי אם תחויב כלפי חדד, על המעורבים לשפות אותה. בהמשך ניתן פסק דין חלקי, שלפיו יאסין יישא בכל סכום שייפסק נגד הסוכנות ומנהלה.
לאחר שמימון ישיר הודיעה על עמדתה, הכריע השופט שלומי שניידר בתביעה העיקרית וקבע באופן מפורש כי "הרכב מושא התביעה... הוא בבעלותו של מר חדד. הרכב יועבר למר חדד ויירשם על שמו במשרד הרישוי. השעבוד שנרשם לטובת מימון ישיר על הרכב מבוטל בזאת". בכך קיבל בית המשפט את תביעתו של חדד, הורה להשיב את רישום הבעלות על שמו וביטל את הבטוחה שנרשמה לטובת חברת המימון.
בסופו של דבר, למרות החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל עינת להבי אשר, שאישרה לתפוס את רכב היוקרה, לאחסנו ולהסתייע במשטרה בביצוע הצו, פסק השופט שלומי שניידר כי הרכב שייך ליאיר חדד, הורה לרשום אותו מחדש על שמו וביטל את השעבוד שנרשם לטובת מימון ישיר. 521806-07-24
תגובות