ביהמ"ש מתח ביקורת על משרד הפנים והורה לשחרר אישה מהפיליפינים
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי מרכז־לוד מתח ביקורת על משרד הפנים ורשות האוכלוסין, והורה לשחרר ממשמורת אזרחית פיליפינית שנעצרה לאחר שפג תוקף אשרת הסיעוד שלה. האישה נשואה לאזרח סודן המחזיק באשרת א'5 - מעמד של תושב ארעי הניתן על ידי מדינת ישראל, ומתגורר בארץ זה כ־16 שנה. את המערערים ייצג עו"ד יוסי כרמלי (בצילום), מבעלי אחד ממשרדי ההגירה הוותיקים, הגדולים והמוכרים בישראל.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שמואל בורנשטין, קיבל את הערעור וקבע כי בנסיבות המקרה "אין מקום להותירה במשמורת בעת הזו". בפסק הדין הדגיש השופט כי בני הזוג פנו להסדרת מעמדם עוד לפני המעצר, וכי לא התרשם שקיים חשש ממשי להימלטות או לסיכול הרחקה עתידית מישראל.
ההליך עסק באזרחית פיליפינית שהגיעה לישראל באשרת עבודה בתחום הסיעוד. לאחר שסיימה את עבודתה בינואר 2026 נעצרה על ידי רשות האוכלוסין, שביטלה את רישיונה והוציאה נגדה צו משמורת וצו הרחקה. לטענת עו"ד כרמלי, בני הזוג כבר פנו קודם לכן להסדרת מעמדה במסגרת נוהל חיים משותפים מול המדינה, עוד לפני שנעצרה.
במהלך הדיון הציג עו"ד כרמלי קו משפטי חד, כאשר טען כי הרשויות הפעילו את סמכותן באופן קיצוני, אף שבני הזוג פעלו בהתאם לנהלים. כרמלי הדגיש בפני בית המשפט כי "לא היה מקום מלכתחילה להשימה במשמורת", וכי המדינה בחרה "באמצעי הנוקשה ביותר", למרות שההליך להסדרת המעמד כבר החל.
כרמלי אף הבהיר במהלך הדיון כי משרדו אינו מייצג תיקים מלאכותיים או טענות זוגיות בדיעבד, ואמר לבית המשפט: "אני באופן אישי לא לוקח תיקים כאשר לא החל הליך". בכך ביקש להמחיש כי מדובר בזוג שפעל מול הרשויות מראש ובתום לב, ולא בניסיון לעקוף את דיני ההגירה לאחר המעצר.
עוד טען עו"ד כרמלי כי הרשויות התעלמו מהפן ההומניטרי ומהמשמעות של הפרדת בני זוג נשואים. "יש טעמים יותר מיוחדים מאישה שהפרידו אותה מבעלה?", שאל במהלך הדיון, תוך שהציג לבית המשפט את הפגיעה המשפחתית שנגרמה בעקבות ההחלטה להחזיק את האישה במשמורת.
במהלך הדיון תיאר בן הזוג, אזרח סודן המתגורר בישראל מאז גיל 20, את מערכת היחסים ביניהם ואמר לבית המשפט: "אין לי אף אחד בחיים, רק היא... היא הבית שלי". עוד סיפר כי בני הזוג מתגוררים יחד באשדוד, וכי הוא מוכן לחתום על כל ערבות שתידרש לצורך שחרורה ממשמורת.
מנגד, המדינה טענה כי מדובר בשוהה בלתי חוקית שלא הסדירה את מעמדה בזמן, וכי עצם הנישואים אינם מהווים עילה לשחרור ממשמורת. נציגת משרד הפנים אף הזהירה בדיון כי קבלת הערעור עלולה ליצור "גל של ערעורים דומים", וטענה כי אין עילה חוקית לשחרר את האישה בשלב זה.
אלא שהשופט שמואל בורנשטין (בצילום) דחה את הגישה הנוקשה של המדינה, וקבע כי היה על בית הדין למשמורת לתת משקל משמעותי יותר לחיי המשפחה של בני הזוג. בפסק הדין נכתב כי "נוכח נישואיה ומאמציה ומאמצי בן זוגה להביא ילד לעולם, הרי שקיימים במקרה זה טעמים הומניטריים המצדיקים שחרורה".
השופט הוסיף כי אמנם ברירת המחדל היא החזקת שוהים בלתי חוקיים במשמורת, אך במקרה זה נדרש איזון אחר, "בלי שהדבר ישמש תקדים". בכך אימץ למעשה חלק מרכזי מהטיעון המשפטי שבנה עו"ד כרמלי - מהלך שנחשב לניצחון משמעותי מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין בתיק רגיש ומורכב.
בסופו של דבר הורה בית המשפט על שחרור האישה: הפקדת ערבות בסך 70 אלף שקל, ערבות צד ג' של בעלה בגובה 40 אלף שקל, מגורים קבועים באשדוד. ההחלטה נתפסת כהישג משפטי משמעותי עבור עו"ד כרמלי ומשרדו מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין.
תגובות