הביטוח הלאומי לא ישלם מעבר: תביעה להפרשי גמלה נדחתה
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב השופטים אילן איטח, סיגל דוידוב-מוטולה ו־אילן סופר, דחה ערעור של מבוטחת נגד המוסד לביטוח לאומי. המחלוקת עסקה בדרישה לשנות את "המועד הקובע" לפגיעה בעבודה משנת 2002 לשנים 2006-2007, וכן להגדיל את בסיס השכר לצורך חישוב הגמלה, מהלך שהיה עשוי להוביל להפרשי תשלום רטרואקטיביים בהיקף משמעותי.
מנגד, טען המוסד כי דין הערעור להידחות, באמצעות בא-כוחו עו"ד כפיר אמון (בצילום), מומחה בדיני הביטוח הלאומי, כי המערערת לא עמדה בנטל להוכחת טענותיה, וכי המועד הקובע נקבע כדין כבר בעבר במסגרת הליכים קודמים שאושרו בפסק דין חלוט, ומשכך אין מקום לשוב ולפתוח את הסוגיה.
התביעה נולדה לאחר שהמערערת, אשר הוכרה כנפגעת עבודה בגין אירועים משנת 2002, ביקשה שנים לאחר מכן לשנות את מועד הפגיעה לשנים מאוחרות יותר. לטענתה, הפגיעה נמשכה עד שנת 2006-2007, ולכן יש לחשב את זכאותה בהתאם לשכר הגבוה יותר באותן שנים.
לטענת המערערת, באמצעות בא-כוחה עו"ד ששון חורש, יש לקבוע כי המועד המאוחר משקף את הפגיעה בפועל ואת השלכותיה. בנוסף נטען כי בסיס השכר לחישוב הגמלה חושב באופן שגוי, וכי יש לעדכנו לסכום של 43,730 ש"ח ולשלם לה הפרשי גמלה עבור השנים 2008-2020.
עוד טענה המערערת כי לא הייתה מודעת לכך שהגמלה מחושבת לפי שכר משנת 2002, וכי מדובר בטעות מצד המוסד. לשיטתה, אין להחיל עליה את מגבלות החוק לעניין תשלום רטרואקטיבי, שכן מדובר בתיקון טעות ולא בתביעה חדשה.
מנגד, הדגיש המוסד כי כבר בשנת 2014 נדונה הסוגיה, והמערערת אף קיבלה תשלום רטרואקטיבי חלקי, אשר קיבל תוקף של פסק דין. עוד נטען כי עדכון בסיס השכר בוצע רק לאחר שהמערערת מסרה נתונים חדשים בשנת 2021, ולכן מדובר בתביעה לתוספת גמלה הכפופה למגבלות זמן ברורות בדין.
בית הדין הארצי קיבל את עמדת המוסד וקבע כי פסק הדין האזורי "מבוסס היטב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו המשפטיות", וכי לא נמצא כל טעם להתערב בו. נקבע כי המועד הקובע נותר כפי שנקבע בעבר, וכי אין מקום להגדיל את בסיס השכר מעבר למה שכבר עודכן.
בסופו של דבר, הערעור נדחה במלואו, ובית הדין הורה כי המערערת תישא בהוצאות המוסד לביטוח לאומי בסך 5,000 ש"ח - ובכך נחתם ההליך ללא שינוי בזכאותה הכספית.
תגובות