top of page

קרב ארנונה על חניות: עזריאלי נגד עיריית תל-אביב מגיע לבית המשפט

  • לפני 3 שעות
  • זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב דן בערעור שהגישה קבוצת עזריאלי נגד מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו, סביב חיובי ארנונה לחניון מגדל שרונה. המחלוקת עוסקת בזהות המחזיקים בפועל, בסיווג השטחים ובמועד החיוב, בהיקף של מאות חניות ושטחים מסחריים משמעותיים לאורך שנים.


השופטת דנה אמיר (בצילום), מהשופטות המנוסות בדיני מיסוי מוניציפלי, מתחה ביקורת על ועדת הערר וקבעה כי אין מקום להכריע לגופו של הסכסוך בשלב זה. לדבריה, הכשל המרכזי בהחלטה הוא כי היא "לא הייתה מנומקת כדבעי", באופן שאינו מאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית ואינו עומד בסטנדרט הנדרש.


ההליך נולד לאחר חיובי ארנונה לשנים 2017–2020, כאשר עזריאלי טענה כי החניות הושכרו לצדדים שלישיים ולכן הם "בעלי הזיקה הקרובה ביותר". לטענתה, יש לייחס להם את החיוב, אולם ועדת הערר דחתה את הטענות וקבעה כי לא הוכחה העברת חזקה.


לטענת עזריאלי, החלטת הוועדה "רצופה שגיאות ביישום הדין ובעובדות", וכי "לא בחנה בצורה יסודית את מכלול הראיות". עוד נטען כי הוועדה הסתפקה בדוגמאות חלקיות והתייחסה למכלול המקרים "כמקשה אחת", ללא בדיקה פרטנית של כל מחזיק וחניה.


עוד טענה החברה לפגיעה בזכות הטיעון, לאחר שטענותיה לגבי סיווג מחסנים נדחו "בנימוקים שלא התאפשר לה להתגונן מפניהם". בנוסף נטען כי הוצג היתר בנייה רלוונטי, אך הוועדה קבעה כי לא הוכח סיווג מתאים, מבלי להתייחס במידה מספקת לראיות.


בנוסף העלתה עזריאלי טענה מהותית לגבי מועד החיוב, כאשר מדידות העירייה הראו כי ביוני 2017 "אין בנמצא משרדים בנויים", ורק באוקטובר הושלמה הבנייה. למרות זאת, החיוב הוטל מוקדם יותר, והוועדה קבעה כי הטענה "נטענה בעלמא ללא תימוכין".


מנגד, מנהל הארנונה טען כי המערערת "לא עמדה בנטל להוכיח טענותיה", לא מסרה הודעות כדין על חילופי מחזיקים, וההסכמים שהוצגו אינם מקנים חזקה אלא "זכות שימוש בלבד". עוד נטען כי לא הובאו עדים או ראיות מספקות לביסוס הטענות.


בית המשפט קבע כי עיקר הכשל הוא בכך שהוועדה בחנה את המקרה "כמקשה אחת", וכי חסרה "בחינה קונקרטית" ו"דיון מסודר" בראיות. נקבע כי ייתכן ששילוב ראיות שונות יוביל למסקנות שונות ביחס לחלק מהחניות והמחזיקים.


בסופו של דבר נקבע כי "החלטת הוועדה מבוטלת, והתיק מוחזר לטיפולה". בשלב זה לא הוכרע מי ישלם למי וכמה, והמשמעות היא שהמחלוקת הכספית תיבחן מחדש לאחר ניתוח מפורט של הראיות, ללא פסיקת הוצאות.


 
 
 

תגובות


bottom of page