בגדה, הוצאה מהבית וחתמה על ויתור: בית המשפט ביטל את תצהיר הדירה
- לפני 40 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ביטל תצהיר ויתור שעליו חתמה אשה במאי 2018, במסגרתו העבירה לכאורה את מלוא זכויותיה בדירת המגורים לבעלה. הרקע: גילוי בגידה, הרחקתה מהבית וניתוקה מילדיה, ובהמשך חזרתה המותנית בחתימה על המסמך הדרמטי.
בפסק הדין הדגישה השופטת ריבי לב אוחיון (בצילום) את נסיבות החתימה, וקבעה כי מדובר במסמך שנחתם תחת לחץ פסול וללא אישור שיפוטי כנדרש. לדבריה, כאשר הסדר רכושי צופה פני גירושים, הוא מחייב בקרה שיפוטית שאינה טכנית בלבד, אלא מהותית להבטחת רצון חופשי ומודע.
בני הזוג נשואים יותר מ-20 שנה ולהם שישה ילדים. הדירה בירושלים נרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. בשנת 2018 גילה הבעל כי אשתו בגדה בו, הוציא אותה מהבית ובהמשך התנה את חזרתה בהעברת מלוא הזכויות בנכס לבעלותו הבלעדית.
לטענת הבעל, האשה התחננה להזדמנות נוספת, והוא נעתר לה, אך הציב תנאי ברור: חתימה על תצהיר וייפוי כוח בלתי חוזר. לדבריו, בוצע גם דיווח למיסוי מקרקעין, ולכן מדובר בעסקה מושלמת. עוד טען כי אביו הזרים לאורך השנים כ-1.5 מיליון שקל לטובת רכישת הדירה.
מנגד, האשה טענה כי חתמה לאחר חמישה ימים שבהם שהתה מחוץ לביתה ולא ראתה את ילדיה. היא תיארה מצב נפשי קשה וטיפול תרופתי, והדגישה כי רצתה לשקם את התא המשפחתי. לשיטתה, לא הייתה לה ברירה ממשית אם ביקשה לשוב לביתה.
השופטת יישמה את מבחני האיכות והעוצמה שנקבעו בפסיקה לבחינת כפייה. נקבע כי עצם התניית החזרה הביתה בוויתור רכושי כה משמעותי עולה כדי לחץ בלתי מוסרי וניצול מצוקה. עוד הודגש כי אין לצפות מבן זוג המבקש שלום בית לפתוח בהליך גירושים כדי להגן על זכויותיו.
סוגיה מרכזית נוספת נגעה לשאלה האם התצהיר מהווה הסכם ממון. אף שהצדדים לא טענו לכך במפורש, בית המשפט בחן מיוזמתו את טיב ההסדר. הבעל עצמו העיד כי ביקש להבטיח שבמקרה של גירושים הדירה תיוותר בידיו – עובדה שחיזקה את המסקנה.
משכך נקבע כי מדובר בהסדר הצופה פני פירוד, ולכן טעון אישור שיפוטי שלא ניתן. בנוסף נדחתה טענת ההלוואה מאביו של הבעל, בהיעדר הסכם, עדות או זימון לעדות. בסופו של דבר הורה בית המשפט על פירוק השיתוף ומכירת הדירה בתוך שלושה חודשים, לצד איזון זכויות והסדרת חובות.
תגובות