בין איום על שלטון החוק לשאלות תקציב: המבחן של לשכת עורכי הדין
- מגזין בית המשפט

- לפני יומיים
- זמן קריאה 2 דקות

על רקע המתח הציבורי והפוליטי הגובר, קהילת המשפט בישראל פרסמה בימים האחרונים הצהרה חריגה והבליטה את חומרת ההסתה המופנית כלפי נשיא בית המשפט העליון, שופטיו והיועצת המשפטית לממשלה. המשפטנים טוענים כי מדובר ב”דגל שחור” המתריע מפני פגיעה ישירה בשלטון החוק ומתרחיש המאיים על יציבות המערכת הדמוקרטית.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר (בצילום), הצטרף לגינוי החריף וציין כי האיומים וההכפשות כלפי שופטי העליון ושומרי הסף אינם אירועים נקודתיים אלא חלק ממגמה שמטרתה לערער את עצמאות הרשות השופטת. בכר הזהיר כי הצהרות פוליטיות בדבר אי ציות לפסקי דין עלולות להעמיד את ישראל על פי תהום חוקתי.
במודעה שפורסמה בעיתונים תחת הכותרת "קהילת המשפט מניפה דגל שחור", חתמו שופטים בדימוס, פרקליטים בכירים, אקדמאים ומנהלי משרדי ממשלה לשעבר. החותמים טוענים כי מסע ההכפשות, הלחצים והאיומים מצד גורמי שלטון מהווה ניסיון לאלצת את השופטים לפעול בניגוד למצפונם ולקעקע את עצמאות פסק הדין.
הטקסטים שהופצו מציגים תמונה של התבטאויות קשות מצד שרים וחברי כנסת, שלפי המשפטנים מתפרשות כניסיון להלך אימים על שופטים. בין היתר נטען כי בכירים בממשלה מרמזים על חוסר נכונות לקיים פסיקת בג״ץ, והדבר מתואר כערעור חזיתי על עקרון הפרדת הרשויות ומעמד בית המשפט העליון.
מנגד, תחקיר "ידיעות אחרונות" הציג תמונה מורכבת יותר והעלה ביקורת כלפי התנהלות הלשכה עצמה. על פי הדיווח, למרות הצהרת בכר בשנה שעברה בדבר הקמת ועדת הנצחה ייעודית ל־62 חללים מקרב עורכי הדין אחרי מתקפת 7 באוקטובר, הוועדה לא הוקמה בפועל ולא הוקצה לה תקציב ייחודי.
בתשובתה לעיתון מסרה הלשכה כי ההנצחה מתקיימת באופן שוטף באמצעות טקסים שנתיים, ספר זיכרון וקשר רציף עם המשפחות השכולות, אך הודתה כי הוועדה הרשמית טרם הוקמה. בעקבות הפנייה הודיעה הלשכה כי תקדם בהקדם ישיבה להקמת צוות הנצחה מסודר, שירכז את כל תהליכי התיעוד והסיוע למשפחות.
לגבי הביקורת על תקצוב גבוה למחלקת קשרי החוץ ועל נסיעות עבודה לחו"ל, מסרה הלשכה כי רוב הפעילות עסקה בהגנה על ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית, בהסברה ובסיוע לפעולות להשבת החטופים. לדבריה, לא מדובר בניתוק משיקולים ציבוריים אלא בהיערכות הכרחית בתקופת לחימה והתגברות לחצים משפטיים מחו"ל.
לסיכום, הלשכה מציגה קו הגנה כפול: מצד אחד היא מצטרפת לגינוי הנרחב של ההסתה נגד מערכת המשפט ומתחייבת לשמור על עצמאות השופטים; מצד שני היא מגדירה מחדש את מנגנוני ההנצחה ומודיעה על הקמת צוות ייעודי שיפעל באופן מוסדר. בכך מנסה הלשכה להדגיש אחריות מקצועית מול ביקורת ציבורית ולהחזיר סדר והמשכיות לתפקודה בתקופה של טלטלה לאומית.

























אני כבר 4 שנים נמצא בטיפול גרוע של בית משפט למשפחה. שם עורכי דין מהסיוע ובתשלום הם כמו שק של נחשים; שלא משנה מי נבחר, כולם כאלה. מי שלא שייך לכת בית המשפט ימנעו ממנו את שירותם, כמו עבדים שחורים שמנעו מהם קרוא וכתוב כדי שלא יתקוממו נגדם. ואני יודע שזה לא PC להקביל שופטים למה שגרמניה עשתה במלחמת העולם השנייה. אבל את הסליחה שהם חייבים למשפחות וילדים, הסליחה המיותרת, שתבוא להראות התפכחות ונאורות, את זה יהיה אפשר להקביל.
אתם רוצים כוח? תשיגו אותו בצורה הוגנת.