יצחק עמית בדמעות, השופטים בדממה: השופט בני שגיא הובא למנוחות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בני שגיא, שנהרג בתאונת דרכים קשה בכביש 6, הובא היום למנוחות בבית העלמין בקריית שאול. בשעות הצהריים ליוו אותו מאות אנשים בדרכו האחרונה, בהם בני משפחה, חברים ושופטים מכל ערכאות בתי המשפט. לא נותרה עין אחת יבשה, והפרידה הייתה קשוחה, עצובה וכואבת. שגיא הלך לעולמו בגיל 54 והותיר אחריו רעיה ושלושה ילדים. באר שבע ומערכת המשפט כולה נראו בהלם עמוק, שותקות ומרכינות ראש, והאווירה בהלוויה הייתה כבדה ומטלטלת. שופטים רבים נראו עצובים, מרוסקים והמומים לנוכח האובדן הפתאומי.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ספד לו בדמעות ואמר כי שגיא היה כוח טבע של ממש במערכת המשפט. לדבריו, בתפקידיו כסגן נשיא וכנשיא בבתי המשפט בתל אביב ובבאר שבע, הוא הצליח לחולל שינוי בכל מקום שאליו הגיע, לאחד מערכות ולהוביל אותן מתוך ראייה מערכתית רחבה ותפיסת צדק עמוקה, תוך הקפדה על הובלה באמצעות דוגמה אישית.

עמית הוסיף כי אלמלא הטרגדיה היה שגיא ממשיך לצבור הישגים משמעותיים נוספים, וכי לכתו מותירה חלל גדול בליבה של הרשות השופטת וגם בליבו האישי. הוא ציין כי לאורך השנים התרשם פעם אחר פעם מגישתו המקצועית, מרוחו הטובה ומחוש ההומור המושחז של שגיא, גם ברגעים מורכבים ולחוצים.

מיד לאחר דבריו של עמית נראה מנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל (משמאל), חברו האישי של שגיא, כשהוא מתקשה להסתיר את צערו. השניים החלו את דרכם המקצועית יחד וצמחו במקביל במערכת המשפט. עוזיאל נראה נסער ושבור, ומי שעמד לצידו אמר כי עבורו זהו אובדן אישי של חבר קרוב ושותף לדרך, ולא רק של דמות בכירה במערכת. (צילום: אבשלום שושני)

יעל שגיא, רעייתו, נשאה הספד טעון בכאב ודיברה על פרידה בלתי נתפסת ועל חלומות שנגדעו באחת. היא תיארה אדם שנתן את כולו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר, וסיפרה על נסיעותיו היומיומיות לבאר שבע על האופנוע הכתום, על נשיקת הבוקר הקבועה לפני היציאה מהבית ועל בקשתה החוזרת שייסע בזהירות.

בדבריה תיארה אותו כבעל כריזמה, כישרון והומור ובעיקר כבעל לב ענק, כחבר הכי טוב וכחצי השני שלה. היא הזכירה את התוכניות הרבות שעוד רצו להגשים יחד ואת המשפחה שבנו, והבטיחה לשמור על משפחה חזקה ומאוחדת. ילדיהם, רני, גילי ואורי, נפרדו ממנו בקצרה באמצעות שיר, והדגישו את הגאווה בדרך חייו ואת מקומו הנצחי בליבם.

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעל רז לוי, תיארה את שגיא כאדם נדיר, חכם, רגיש ואנושי מאוד. לדבריה, הוא היה ישר, הגון וצנוע, וידע להציע פתרונות יצירתיים ומדויקים גם לבעיות המורכבות ביותר. היא אמרה כי בדרכו הייחודית הצליח ליצור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע שילוב יוצא דופן של מקצועיות ואנושיות.

דברים אישיים ועמוקים נשמעו גם מפי השופטת חנה פלינר (מימין), סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, שתיארה חברות רבת שנים וקושי אמיתי לדבר עליו בלשון עבר. לדבריה, שגיא היה עבורה הרבה מעבר לעמית מקצועי. בתוך מקצוע תובעני ושוחק, הוא היה עבורה עוגן אנושי, אדם שידע להקשיב, ללוות ולתמוך.

פלינר סיפרה על עבודתם המשותפת בהכשרת שופטים חדשים ועל המסר שחזר אצלו שוב ושוב, שבמקצוע הזה חייבים לבחור חבר טוב לדרך. היא הדגישה כי שגיא ראה תמיד קודם כול את האדם שמולו, לא תפקידים ולא דרגות, אדם של משפט אך לא פחות מכך אדם של בני אדם, ושילב רגישות, הומור ויכולת שכנוע גם בהחלטות הקשות ביותר.

את דרכו המחישה באמצעות סיפור אחד. בתחילת דרכו כשופט שלום ותורן מעצרים שלח נאשם למעצר. שנים לאחר מכן, כאשר כבר כיהן בבית המשפט המחוזי, הגיע אליו אותו אדם שוב. שגיא הביט בו ואמר שהוא רואה ששניהם התקדמו. בעיניה, זה היה תמצית האיש, חד, אנושי ונטול התנשאות.

הקריירה של שגיא הייתה קצרה אך מסחררת. הוא מונה לשופט בגיל 36, לסגן נשיא בגיל צעיר במיוחד ובאפריל אשתקד לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר תקופה שבה כיהן כנשיא בפועל. בבאר שבע כונה הנשיא על האופנוע, בשל הגעתו לדיונים רכוב על אופנוע.

מקצועית, הוביל גישה שיפוטית ששמה דגש על גישור והסדרי טיעון, מתוך רצון להביא תיקים לסיום ולחסוך זמן שיפוטי נוכח העומס הכבד במערכת. בזכות כישוריו ויחסי האנוש שלו, סומן גם כמועמד עתידי לבית המשפט העליון.

במקביל להלווייתו, בית משפט השלום באשקלון האריך את מעצרו של נהג הג’יפ המעורב בתאונה, שוקה בן שושן בן 44, בחשד להמתה בקלות דעת, נהיגה תחת השפעת סמים, התנהגות הגורמת נזק וסטייה מנתיב. לפי החשד, רכב הקרייזלר שלו סטה לשול הימני בכביש 6 באזור לכיש, סמוך לקיבוץ כפר מנחם, ופגע בשגיא שרכב על אופנוע.

מותו של בני שגיא (בצילום) קטע מסלול מקצועי יוצא דופן והותיר תחושת החמצה עמוקה במערכת המשפט. אך מכל ההספדים, העדויות והזיכרונות עלה קו ברור אחד. האישיות קדמה לתפקיד, והאדם עמד תמיד לפני הגלימה. יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ

הלב של מערכת המשפט נשבר: יצחק עמית והשופטים נפרדים מבני שגיא