הורה בן 66 ישן עם בתו בת ה־5 כשהיא עירומה - האם פנתה לבית המשפט
- מגזין בית המשפט
- לפני 23 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן באחרונה בבקשה חריגה הנוגעת להסדרי שהות בין אב בן 66 לבתו בת החמש. במוקד ההליך עמדה דרישת האם להתנות את המפגשים, לרבות לינה, בביצוע הערכת מסוכנות מינית לאב, לאחר שתיעדה שני מקרים שבהם ישן עם הילדה כאשר היא עירומה באופן חלקי. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי אין עילה לפגיעה בקשר ההורי.
בפסק הדין קבעה השופטת ריבי לב אוחיון (בצילום) כי ההסברים שסיפק האב לאירועים מקובלים ואינם מצדיקים נקיטת צעדים חריגים. לדבריה, יש לבחון את המקרים בהקשרם המשפחתי והתרבותי, ולא כהוכחה למסוכנות כשלעצמה.
מדובר בבני זוג לשעבר, כאשר האם צעירה מהאב בכשלושים שנה. בספטמבר אשתקד עתרה האם לראשונה למנוע מפגשים ללא פיקוח, לאחר שלטענתה נצפו השניים בשתי סיטואציות חריגות: האחת, כשהאב ישן עם הילדה כשכף ידו מונחת על ישבנה; השנייה, כשהוא ישן עמה בעת שהיא עירומה בפלג גופה התחתון. האם צירפה תיעוד מצולם לבקשתה.
הבקשה הראשונה נדחתה, וחודשים ספורים לאחר מכן הוגשה בקשה נוספת, הפעם למנוע את לינת הילדה בבית האב. גם הליך זה לא נשא פרי. בהחלטה צוין כי ״האב התחייב בפני בית המשפט כי לא יחשוף מערומיו לעיני הקטינה, ולא יהא עירום בנוכחותה״, התחייבות שנלקחה בחשבון במסגרת האיזון בין החששות שהועלו לבין זכויותיו ההוריות.
בהליך השלישי עתרה האם למשמורת בלעדית על הילדה, וביקשה לאמץ חוות דעת מקצועית שלפיה המשך זמני השהות יותנה בביצוע הערכת מסוכנות מינית. מנגד טען האב כי הוא ״אב מסור ואוהב״, וכי האירוע שבו ישן עם בתו כשהיא עירומה התרחש בתקופה שבה ניסה לגמול אותה מטיטולים. הוא ביקש משמורת משותפת והסתמך על חוות דעת קודמת שלא הציבה תנאים לחידוש המפגשים.
בית המשפט דחה את עמדת האם וקבע כי האירועים שעליהם הצביעה כבר נדונו ונדחו בהליכים הקודמים, וכי מאז לא דווח על מקרים נוספים. בפסק הדין נכתב כי ״האמא, אשר תפסה את האב בשתי ההזדמנויות בהן הקטינה עירומה, לא מצאה לנכון להרחיקה מן האב אלא לתעד את הרגע״, וכי אין בכך כדי ללמד על מסוכנות המצדיקה בדיקה ייעודית.
עוד צוין כי תפיסות של צניעות משתנות בין תרבויות: בעוד שבחברות מסוימות מקפידים על כך גם בקרב פעוטות, ״ישנן חברות פתוחות יותר שאינן נרתעות ממחשבה כי ילד רך בשנים יהא חשוף בנוכחות הוריו״.
לבסוף נקבע כי זמני השהות ימשיכו לכלול לינה, אך יצומצמו מטעמים מעשיים, בעיקר נוכח גילו המתקדם של האב והקושי להתמודד עם האנרגיות של בתו. המפגשים נקבעו לימי שני עם לינה, ימי רביעי ללא לינה, ובכל סוף שבוע שני.
תגובות