top of page

הבת ה"ממשיכה" ניצחה, היורשת בצוואה חויבה ב־30 אלף שקל

  • 29 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 30 בדצמ׳ 2025

בית משפט לענייני משפחה דחה תביעה לפיצול נחלה חקלאית בין שתי אחיות, אחת מהן מונתה בעבר כ״בן ממשיך״ ונרשמה כבעלת מלוא הזכויות במשק, בעוד שאחותה ירשה על פי צוואה את בית המגורים הבנוי בנחלה.


בפסק הדין קבעה השופטת אביבית נחמיאס (בצילום), בעלת ניסיון רב בדיני משפחה וסכסוכי ירושה, כי אין להורות על פירוק שיתוף או פיצול הנחלה, וזאת נוכח המעמד המשפטי של מינוי ״בן ממשיך״ וההסדרים החלים על משקים חקלאיים. עם זאת, נקבע כי יש לכבד את רצון האב המנוח בכל הנוגע לזכות המגורים של התובעת בבית ההורים.


הצדדים להליך הן שתי אחיות, מבין שבעת ילדיהם של בני זוג שהחזיקו בזכויות במשק חקלאי במושב. האם נפטרה בשנת 2009, ולאחר פטירתה נרשמו מלוא הזכויות במשק על שם האב. בשנת 2014 מונתה אחת הבנות כ״בן ממשיך״, ומינויה הושלם ברישום מול הגורמים המיישבים.


המונח ״בן ממשיך״ מתייחס לבן או בת שנבחרו על ידי ההורים להמשיך ולהחזיק במשק החקלאי לאחר פטירתם. מינוי זה מחייב עמידה בתנאים והסכמות מול האגודה השיתופית, רשות מקרקעי ישראל ולעיתים גם הסוכנות היהודית, והוא מעניק זכויות ייחודיות בנחלה.


בחודש מאי 2019 ערך האב צוואה, ובה הורה על חלוקה פנימית של הזכויות בנחלה. לפי הצוואה, המשק החקלאי ומכסת הביצים יועברו לבת שמונתה כבן ממשיך, בית ההורים בשטח של עד 500 מ״ר יועבר לתובעת, וזכויות בשטחים ובמבנים חקלאיים יועברו לאח נוסף. עוד הורה האב כי הנחלה לא תימכר לצדדים זרים.


באפריל 2020 נפטר האב, ולאחר פטירתו נרשמו מלוא הזכויות בנחלה על שם הבת שמונתה כבן ממשיך, בהתאם להסכמים החלים על משקים חקלאיים ולהליכי הרישום הנהוגים.


בינואר 2024 הגישה התובעת תביעה לפירוק שיתוף, וביקשה להורות על פיצול החלקה שעליה בנוי בית ההורים, שבו היא מתגוררת. מנגד, הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, שבמסגרתה עתרה לסילוק ידה של אחותה מהנחלה.


בסיכומו של דבר נקבע כי האב לא היה רשאי לגרוע בצוואתו מזכויותיה של הנתבעת כבן ממשיך, וכי הוראות ההסכמים החלים על הנחלה גוברות על הוראות הצוואה במקרים של סתירה.


לצד זאת, בית המשפט פירש את הצוואה ככזו המקנה לתובעת זכות מגורים בבית ההורים לכל ימי חייה, ודחה גם את התביעה לסילוק ידה מהנכס. נוכח דחיית מרבית טענות התובעת, למעט זכות המגורים שהוכרה ממילא על ידי הנתבעת עוד בטרם הוגשו ההליכים, ובהתחשב במהות ההליכים ומורכבותם, חויבה התובעת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 30,000 ש״ח.


 
 
 

תגובות


bottom of page