top of page

תבעה את חתנה לשעבר על 1.87 מיליון שקל - והפסידה בבית המשפט

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני 18 דקות
  • זמן קריאה 2 דקות
ree

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה כספית רחבת היקף שהגישה אם נגד בעלה לשעבר של בתה, אשר התבססה על הסכמי הלוואה היסטוריים בין הצדדים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט בנימין יזרעאלי (בצילום), קיבל את קו ההגנה של החתן לשעבר וחייב את התובעת לשלם לו הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.


שורשי המחלוקת נעוצים בהסכמים שנחתמו בעבר, שלפיהם העבירה האם לבתה ולבעלה דאז סכום של כ־1.53 מיליון שקלים לצורך רכישת דירת מגורים באזור המרכז. בהסכמים הוסדר כי האם תוכל להתגורר ביחידת דיור הצמודה לנכס, ובמקרה של מכירת הדירה – יעמוד לבני הזוג שיקול הדעת לספק לה פתרון מגורים חלופי במקום להשיב לה את כספי ההלוואה.


עם חלוף השנים עלו היחסים על שרטון, ובני הזוג התגרשו. באוקטובר 2021 ניתן פסק דין לפירוק השיתוף בדירה. עוד קודם לכן, ובטרם הוגשה התביעה הנוכחית, הוחזרו לאם מלוא סכומי ההלוואה. אף על פי כן, בנובמבר 2022 פנתה האם לבית המשפט בטענה כי חתנה לשעבר חייב לה סכום נוסף של כ־1.87 מיליון שקלים. לטענתה, הוא הפר את התחייבותו לאפשר לה מגורים ביחידת הדיור, גרם לסילוקה ממנה ולא דאג לה להסדר מגורים חלופי.


החתן לשעבר, שיוצג על ידי עורכת הדין, דחה את הטענות מכל וכל. לשיטתו, התביעה נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי. הוא טען כי האם בחרה מיוזמתה לוותר על מגורים ביחידת הדיור ולעבור להתגורר בקומה אחרת בנכס – הקומה העליונה. עוד הדגיש כי החובה לממן עבורה דיור חלופי נועדה לשמש חלופה להשבת כספי ההלוואה בלבד, ומשעה שההלוואה נפרעה במלואה, לא ניתן לדרוש תשלום נוסף, שכן אין תחולה ל"כפל זכויות".


בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה במלואה. בהתייחס לשאלת המגורים ביחידת הדיור, קבע השופט כי מהראיות עלה שהתובעת ויתרה בפועל על זכותה זו בהתנהלותה לאורך השנים, ולכן אין לראות במעשיו של החתן לשעבר משום הפרת ההסכם.


בפסק הדין צוין כי אף שהתובעת העידה כי העדיפה להתגורר ביחידת הדיור, היא הסכימה להתגורר בקומה העליונה מתוך רצון לסייע למשפחתה, ואף השקיעה בשיפוץ המקום לצורך מגוריה. התנהלות זו, כך נקבע, מהווה זניחה של התנאי החוזי המקורי בדבר המגורים ביחידת הדיור.


השופט דחה גם את דרישתה לפיצוי של מאות אלפי שקלים בגין מימון דיור חלופי. לדבריו, פרשנות הסעיפים הרלוונטיים בהסכמים מעלה בבירור כי מדובר בזכויות חלופיות ולא מצטברות: או השבת ההלוואה או מימון מגורים חלופי. משההלוואה הושבה במלואה, אין בסיס משפטי לחיוב נוסף.


לקראת סיום העיר השופט כי ייתכן שבחירותיה של התובעת לאורך השנים נבעו מרצונה לסייע למשפחתה, ואף לא מן הנמנע שבתקופות מסוימות הפיקה מכך תועלת. בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על דחיית התביעה במלואה, וחייב את התובעת לשלם לחתנה לשעבר הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.


 
 
 
bottom of page