הכלכלן דרש שכר טרחה 8.8 מיליון שקלים וחויב לשלם 60 אלף שקלים
- 16 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט בתל אביב דן בתביעה שהגיש רואה חשבון ניסן כספי, המשמש יועץ פיננסי בתחום האנרגיה והתשתיות, נגד חברה פרטית, הפועלת בתחום הקמה ותפעול של תחנות כוח המבוססות על טכנולוגיית אגירה שאובה. מרכז המחלוקת נסב על דרישה לתשלום שכר טרחה, בסכום של 8.8 מיליון שקלים, עבור שירותי ייעוץ שהתובע טען כי העניק במסגרת ההתקשרות בין הצדדים.
השופטת איריס אילוטוביץ סגל (בצילום), בחנה את נסיבות ההתקשרות ואת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בשנים 2005 ו־2006. בהסכמים אלה נקבע כי החברה, כוכב איגרה שואבה בע"מ, רשאית להפסיק את ההתקשרות במקרה שבו היועץ אינו מסוגל להמשיך בתפקידו, וכן כי בנוסף לתשלום חודשי שוטף יהיה זכאי לבונוס בשיעור של 0.4 אחוז מן הסכום שתגייס החברה למימון הפרויקט.
על פי טענות החברה, כבר בשנת 2009 התגלו פערים משמעותיים בתפקודו של התובע, והוא עודכן כי השירותים שסיפק אינם עומדים בציפיותיה. לאחר מסר זה, הפסיק היועץ את פעילותו בפועל, ולחברה נחתמו הסכמי ייעוץ עם גורמים אחרים. במשך השנים קודמו התהליכים באמצעות יועצים אחרים, ולאחר השלמת הפרויקט פורסם בשנת 2017 כי גויס סכום של כ־2.2 מיליארד שקלים.
רק באפריל 2018 פנה התובע לנתבעת בדרישה לקבל את הבונוס הקבוע בהסכם. דרישותיו נענו בשלילה בכל הפניות, ולאחר מיצוי ההתכתבויות החליט להגיש תביעה לתשלום המלא, בטענה כי ההסכם מעולם לא בוטל, ועל כן זכאותו עומדת בעינה.
התביעה הוגשה לאחר שהתובע טען כי תרומתו לפרויקט הייתה מהותית בשלביו הראשונים, ולכן הוא זכאי לבונוס גם אם לא לקח חלק בשלבי הסיום. לדבריו, ההתקשרות בין הצדדים החלה שנים קודם לכן, והוא היה זה שהניח את התשתית שאפשרה את יציאת המיזם לדרך.
החברה מצידה טענה כי ההתקשרות עם התובע הסתיימה כבר בשנת 2009, וכי משלב זה הוא לא לקח חלק בפעילות המקצועית. עוד נטען כי השפעתו על הסגירה הפיננסית הייתה מזערית, וכי מי שנשאו בעבודה בפועל היו יועצים אחרים שפעלו במקומו במשך שנים.
בית המשפט קבע כי התובע לא הצליח להציג ראיות מספקות לכך שתרם תרומה מעשית לסגירה הפיננסית, וכי פנייתו לקבלת תגמול החלה רק לאחר הפרסומים התקשורתיים על השלמת גיוס המימון. השופטת ציינה כי פעולתו המאוחרת אינה מתיישבת עם חובת תום הלב, וכי התובע היה מודע לכך שההתקשרות חדלה מזמן, וכבר לא מילא כל תפקיד בהמשך קידום הפרויקט.
בסיכום פסק הדין דחתה השופטת אילוטוביץ סגל את התביעה, וקבעה כי ההליך כולו עומד בניגוד לעקרונות ההגינות החוזית. מאחר שלא הוכחה זכאות לתשלום הבונוס, חויב התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 60,000 שקלים.
תגובות