ביהמ"ש אישר: פרויקט התמ"א בבת ים יוצא לדרך עם 24 מיליון שקל
- מגזין בית המשפט
- לפני יום 1
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בבקשה למתן הוראות, במסגרת הליכי חדלות הפירעון של חברת נאות הלוי ראשון לציון פיתוח בע"מ, יזמית פרויקט התמ"א 38/1 ברחוב הנביאים 12-16 בבת ים. מדובר בפרויקט מגורים שנעצר לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים, והועבר לניהול כונס נכסים מטעם בנק הפועלים בע"מ, המשמש כנושה מובטח.
בפסק הדין ציינה השופטת איריס לושי-עבודי, כי הבקשה נסבה על אישור התקשרות עם חברת "אל טרנס עבודות תשתית הנדסה ופיתוח בע"מ" לצורך השלמת יתרת העבודות בפרויקט עד שלב "המפתח". הצעתה של אל טרנס, שכללה גם שירותי בדק ואחריות, עמדה על 24 מיליון שקלים (לא כולל מע"מ), לעומת הצעה מתחרה של חברת גרופין בע"מ, שהעמידה את המחיר על 25 מיליון שקלים.
כונס הנכסים הסביר, כי נבחנו ארבע הצעות לביצוע העבודות, אך רק שתיים עמדו בתנאי הסף שנקבעו. הוא ציין כי הצעת אל טרנס נמצאה עדיפה בזכות לוח זמנים קצר יותר של 15 חודשים, אחריות רחבה יותר וניסיון מקצועי מוכח בפרויקטים דומים. לדבריו, ההליך נוהל בשקיפות ובאופן סדור, תוך בחינת כלל הגורמים המקצועיים.
לעומת זאת, 18 מרוכשי הדירות בפרויקט טענו כי ההצעה אינה מבטיחה את סיום העבודות בזמן, וכי אין בה מענה מספק לשאלת האחריות בתקופת הבדק. לטענתם, לא נבחנה כראוי שאלת השדרוגים והתוספות, ואף נטען כי נגרמו איחורים במסירת הדירות. ארבעה רוכשים אחרים הודיעו כי הם תומכים בבקשה, ובלבד שלא יושתו עליהם הוצאות נוספות.
במקביל, בעל המניות בחברה, תומר שטרית, הגיש התנגדות משלו, וטען כי עלות ההתקשרות המוצעת מופרזת. לדבריו, דו"חות אומדן עלויות שנערכו באפריל ובאוגוסט 2025 מלמדים כי ניתן להשלים את העבודות בעלות של כ-15 מיליון שקלים בלבד, ולכן יש לדחות את הבקשה. לטענתו, הפער בן תשעה מיליון השקלים בין ההצעות מצביע על חוסר סבירות מהותי.
בהחלטתה כתבה השופטת, כי לא מצאה ממש בטענות המתנגדים. היא קבעה כי דרישות הרוכשים נוגעות לחובות עבר של החברה, שיש לבררן במסגרת תביעות חוב, וכי כונס הנכסים אינו בא בנעלי החברה. עם זאת, הדגישה כי הכונס פעל מתוך רצון להתחשב ברוכשי הדירות, והגיע להסכמות עם הקבלן המבצע לגבי תיקונים ושדרוגים, כדי לספק מענה חלקי לצורכיהם. נקבע כי תפקידו של הכונס הוא להבטיח את השלמת הבנייה לטובת כלל הנושים והרוכשים, ולא להיכנס להסכמות מסחריות מן העבר.
בנוגע להתנגדותו של שטרית, קבעה השופטת כי המסמכים שהציג אינם מאפשרים לערוך השוואה ממשית להצעת הקבלן, מאחר שמדובר בטיוטות חלקיות שאינן כוללות את כלל רכיבי העלות, ובהם ביטוחים, עבודות בדק ורווח קבלני. עוד ציינה כי לא נמצאה חריגה בשיקול דעתו של הכונס, שפעל באופן סביר, מקצועי ומבוקר.
לבסוף הדגישה השופטת, כי אם בעל המניות סבור שניתן להשלים את הפרויקט בעלות של 15 מיליון שקלים בלבד - עליו להפקיד ערבות בנקאית על סך 24 מיליון שקלים בתוך שבעה ימים, ולהציג בתוך שלושים יום קבלן שיסכים לבצע את העבודות במחיר זה. משלא הוכח אחרת, נקבע כי יש לאשר את הבקשה.
בחתימת החלטתה הדגישה השופטת, כי בבחירת קבלן מבצע אין להסתפק בעלות בלבד, אלא יש להביא בחשבון גם ניסיון מקצועי, לוחות זמנים ואמינות פיננסית. לפיכך קבעה, כי היא נעתרת לבקשת כונס הנכסים ומתירה לו להתקשר עם חברת אל טרנס בהסכם לביצוע העבודות. כמו כן ציינה: "אני מאשרת את תקציב ההוצאות החזוי, ומאשרת לכונס הנכסים לפעול לקבלת אשראי מהנושה המובטח לצורך מימון תקציב הפרויקט, כך שמימון זה יוכר כהוצאות כינוס".
תגובות