עשור אחרי: נוחי דנקנר מטיל את האחריות להרצת המניות על איתי שטרום

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט הכלכלי בתל אביב עוסק בימים אלה באחד העימותים המשפטיים הבולטים ביותר בשוק ההון הישראלי, כמעט עשור לאחר חשיפתה של פרשת הרצת מניות אי.די.בי. נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן, פתח במתקפה ציבורית חריגה נגד שותפו לשעבר למעשים, איש שוק ההון איתי שטרום, וטען כי האחרון היה זה שיזם, תכנן וביצע את פעילות התרמית שעמדה בלב כתב האישום שבו הורשעו שניהם.

פסק הדין בתביעה הייצוגית, שהוגשה נגד דנקנר בידי בעל המניות אריה רהב, מתנהל בפני השופטת סיגל יעקבי. במסגרת ההליך טוען דנקנר כי תרומתו לפרשה הייתה משנית לעומת מעורבותו של שטרום, שלטענתו היה "המוציא והמביא" של תכנית ההרצה. לדבריו, לא היה לו כל חלק בביצוע פעולות המסחר, לא הורה עליהן ולא ידע על היקפן או על אופן ביצוען בידי חברת ISP שבשליטת שטרום או בידי עדי שלג, ששימש עד מדינה בתיק.

דנקנר ושטרום הורשעו בשנת 2016 בהרצת מניות אי.די.בי במטרה להעלות את ערכה לקראת "הנפקת החברים" בשנת 2012. בית המשפט המחוזי גזר על דנקנר שנתיים מאסר, ועונשו הוחמר בבית המשפט העליון לשלוש שנים. שטרום נדון לשנה מאסר, אך גם עונשו הוחמר לשנתיים. השניים סיימו לרצות את עונשם, כאשר שטרום שוחרר בשנת 2019 ודנקנר ב-2020.

בכתב ההגנה שהגיש דנקנר במסגרת תביעה ייצוגית בהיקף של 50 מיליון שקל טוען רהב כי דנקנר אחראי ל-75% מנזקי הפרשה, בעוד ששטרום נושא באחריות ל-25% בלבד. חלוקה זו משקפת את הסדר הפשרה שנחתם מול שטרום, במסגרתו שילם האחרון 7.5 מיליון שקל מבלי להודות באחריות. דנקנר מצדו יוצא נגד חלוקה זו וטוען כי היא אינה משקפת את המציאות.

לטענת דנקנר, חלקו הגבוה בהסדר נבע לא מהיקף מעורבותו אלא ממצבו הכלכלי של שטרום, שהצהיר כי אינו יכול לגייס מימון או לממש נכסים לשם תשלום חלקו. מתוך רצון להביא להסדר כולל, הסכים דנקנר לשאת ברוב הסכום, אך הפשרה המקורית בוטלה לאחר שלא הצליח להעמיד ערבות מתאימה. בהמשך נחתם הסדר נפרד עם שטרום, בו שילם האחרון סכום גבוה פי שלושה מזה שהוצע תחילה – מהלך שדנקנר טוען כי נועד להטיל עליו את עיקר הנטל הכספי.

דנקנר אף חוזר לימים שקדמו להנפקה ב-2012. לדבריו, ימים ספורים לפני המהלך פנה לשטרום וביקש ממנו לשקול השקעה, אך הלה הודיע לו כי יפעל לרכישת מניות בשוק במקום להשתתף בהנפקה. דנקנר מספר כי הופתע מההחלטה ואף הסתייג ממנה, ובשלב מאוחר יותר פנה אליו שטרום בבקשה שיסייע לו בקבלת אשראי מבנק לצורך רכישת המניות – בקשה לה נענה בשיחת טלפון קצרה בלבד, מבלי להתחייב לערבות כלשהי.

עוד טוען דנקנר כי שטרום הוא שפנה אליו בבקשה להלוואה ישירה ולסיוע בגיוס משקיעים נוספים, כאשר הפנייה התקבלה אצלו בהפתעה. לדבריו, שטרום כבר החל בביצוע רכישות מניות בשוק לפני שפנה אליו, וחלקו שלו בתהליך היה משני בלבד. הוא מוסיף כי שטרום עדכן אותו מעת לעת בפעולות המסחר, אך הוא עצמו לא עודד אותן, לא הורה עליהן ולא נטל בהן חלק פעיל.

במקביל מדגיש דנקנר כי שטרום קיבל את החלטותיו ממניעים כלכליים ואסטרטגיים עצמאיים לחלוטין, וכי האחריות למהלך ולביצועו בפועל מוטלת עליו בלבד. לדבריו, גם הפנייה לבנק הבינלאומי לשם סיוע במימון הייתה ביוזמת שטרום, והוא עצמו הסתפק ב"זריקת מילה טובה" קצרה מבלי להתחייב לערבות אישית.

"הנפקת החברים" בשנת 2012, במסגרתה גייסה אי.די.בי סכום של 321 מיליון שקל, כללה השקעות מצד אנשי עסקים בכירים ובהם עופר נמרודי, צביקה לבנת, אבי פישר, יצחק מנור, שלמה אליהו, מיכאל ורעיה שטראוס, יאיר המבורגר ואילן בן דב. גיוס זה נועד לפרוע חובות למחזיקי אגרות החוב של החברה – אך הוא גם עמד במרכז הפרשה שהביאה להרשעתם של דנקנר ושטרום.

הסדר הפשרה שנחתם עם שטרום ואושר על ידי השופטת סיגל יעקבי מונע הגשת תביעות אזרחיות נוספות נגדו בגין חלקו בפרשה, לרבות מצד דנקנר עצמו. אף שהטענות החריפות שמעלה דנקנר לא צפויות לשנות את מצבו המשפטי של שטרום, הן עשויות להביא את האחרון לפרסם גרסה רשמית משלו לאירועים כדי להגן על שמו.

פרשת "הנפקת החברים" ממשיכה לעורר הדים גם למעלה מעשור לאחר התפוצצותה. העימות המחודש בין דנקנר לשטרום צפוי ללוות את הזירה המשפטית והציבורית בעתיד הנראה לעין. נכון לעכשיו, שטרום טרם מסר תגובה לטענות החדשות שהועלו נגדו.

דנקנר נגד שטרום: עימות מחודש סביב פרשת הרצת מניות אי.די.בי