צל כבד: פסק הבוררות בפרשת וינרוט מעורר סערה ומטלטל את עולם המשפט

מגזין בית המשפט,

פסק בוררות בהיקף חריג, שניתן לאחרונה על ידי השופט בדימוס איתן אורנשטיין, חושף סאגה משפטית מורכבת הכוללת טענות לקנוניה רחבת היקף, העברות כספים מסתוריות ומאבקים עסקיים בינלאומיים. ההכרעה, שהתבססה על מאות מסמכים ועדויות, עסקה בעו"ד יעקב וינרוט ז"ל, מהבולטים בעולם המשפט, וקבעה כי נטל שלא כדין עשרות מיליוני דולרים מהאחים משה ומנדי גרטנר, אנשי עסקים חרדים הפועלים בענפי היהלומים והנדל"ן. למרות שהפסק נכתב בשפה מאופקת, כל מי שמעיין בו מבין את המשמעות הקשה לגבי מעשיו של וינרוט.

אורנשטיין חייב את עיזבונו של וינרוט להשיב לגרטנר 37.5 מיליון דולר בתוספת ריבית, סכום המוערך בכ-400 מיליון ש"ח. מדובר בפסק בעל השלכות מרחיקות לכת, הן משפטיות והן ציבוריות, הנוגע לשאלות יסוד של חובת נאמנות, גילוי נאות וניגודי עניינים בעסקאות בינלאומיות. קרוב משפחה של וינרוט מציין כי ילדיו רואים את הדברים אחרת - בעיניהם מדובר במחלוקת פרשנית ולא במעשה של רמאות.

יעקב וינרוט, שנולד בשנת 1948 בגרמניה ועלה עם משפחתו לישראל בגיל צעיר, נחשב לדמות מפתח בעולם המשפט הישראלי. הוא הוסמך לרבנות, כתב דוקטורט במשפטים ושילב בין זהות חרדית לקריירה מצליחה במרכז העשייה המשפטית. במשך חמישה עשורים ייצג את בכירי המערכת הפוליטית והעסקית וזכה להערכה רבה בזכות כישוריו יוצאי הדופן. עם זאת, תואר כאדם מורכב, בעל סתירות פנימיות, פילוסוף בנפשו, נדיב ומחושב גם יחד. מקורב למשפחה מספר כי ילדיו, שרבים מהם עוסקים במשפט בעצמם, כלל לא היו מעורבים בהליך עד פטירתו והם ממשיכים לראות בו דמות ערכית ומוערכת.

שורשי הסכסוך החלו בשנת 2005, כאשר האחים גרטנר העמידו לדן גרטלר הלוואה של 15 מיליון דולר שלא נפרעה. בהמשך, בתיווך וינרוט, הוסבה ההלוואה להשקעה של 110 מיליון דולר בחברת הכרייה GEC. לטענת האחים, העסקה נועדה למראית עין בלבד כדי להימנע מתשלום מס. הבורר קבע כי ההסכם היה פיקטיבי, קצר ולקוי, ותכליתו האמיתית הייתה הטבה כלכלית לצדדים האחרים.

מהממצאים עולה כי וינרוט ייצג במקביל את גרטלר ואת האחים גרטנר, ניסח הסכמים לשני הצדדים והסתיר את ניגוד העניינים, תוך הפרת חובת הגילוי המוטלת עליו. הוא לא מסר למרשיו את מלוא המידע הנדרש ולא סיפק אסמכתאות לשימוש בכספים שהופקדו בידיו. מכר ותיק של וינרוט טוען כי הוא מתקשה להאמין שמאחורי הדברים עמדה כוונה פלילית, ומעריך כי הבורר פירש את האירועים בחומרה יתרה.

הבורר ציין כי וינרוט היה מעורב בכל שלבי ההעברות הכספיות ואף נתן הנחיות ישירות לאנשי הכספים, אך נמנע מלספק דיווח מלא. טענותיו להצדיק את קבלת הכספים כדמי ייזום או שכר טרחה נדחו, שכן לא נערך הסכם שכר טרחה מסודר והראיות לא תמכו בטענותיו. עורך דין מוכר מוסיף כי לווינרוט היו יכולות יוצאות דופן, אך לצד כישרונו הגדול עמדו גם אתגרים אישיים לא פשוטים.

במהלך ההליך התגלה כי כספים הועברו ליהלומן בלגי במטרה להסדיר עניינים מול רשויות המס, תוך הצגתם ככספי משפחת אפטרגוט. במסמכים שנבחנו נמצאו הערות בכתב ידו של וינרוט לפיהן חלק מהפעולות "אינן מחייבות", עובדה שעוררה חשד להתנהלות בעייתית.

עוד עלה כי 30 מיליון דולר נרשמו כהון חיצוני כדי להסדיר מחלוקות מול הרשויות הבלגיות, ולאחר מכן תוכננו להעברה לגרטלר. מהלך זה תואר בפסק כבעל סימני שאלה כבדים הן מבחינה משפטית והן מבחינה אתית.

במקביל, האחים גרטנר תבעו את גרטלר בסכום של 1.6 מיליארד דולר וזכו רק ב-85 מיליון דולר. תביעתו הנגדית של וינרוט בסך 60 מיליון דולר נדחתה. אורנשטיין קבע כי גרסת האחים מהימנה יותר, והחיוב להשיב 37.5 מיליון דולר נותר על כנו. לדברי אדם שהיה מקורב להליך, וינרוט הגיע לעדות במצב בריאותי ירוד, והדבר השפיע על התרשמותו של הבורר מהעדויות.

יורשיו של וינרוט הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענתם, לא ניתן להטיל עליהם חיוב אישי, שכן לא נטלו חלק במעשים, והחיוב חורג מערך העיזבון. הם מזהירים כי יישום הפסק יוביל לקריסת המשרד ולפשיטת רגל של המשפחה.

היורשים טוענים גם לקיומה של סתירה בין פסק זה לבין פסק בוררות קודם של אורנשטיין, בו נקבע כי חלק מהכספים הועברו לגרטלר. סתירה זו, לטענתם, מחייבת בחינה מחודשת של ההכרעה.

לאורך פסקו, אורנשטיין הדגיש כי הכרעתו נשענת על ראיות מוצקות ולא על התרשמות סובייקטיבית, והוסיף: "אינני חוקר כליות ולב, ו'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות'". עם זאת, הוא נקט לשון מדודה ושמר על כבודו של וינרוט.

צל כבד הוטל על שמו של השופט בדימוס איתן אורנשטיין, כאשר המוניטין שצבר במשך שנים כשופט פירוקים מוביל ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב עמד לפתע למבחן. זמן קצר לאחר מכן נעצר אורנשטיין ונחקר על ידי המשטרה בחשד לקשרים פסולים עם עו"ד אפי נוה ותיאום סביב מינויו לנשיא המחוזי. אף שהחשדות הוכחשו על ידי השניים, עצם המעצר והחקירה עוררו סערה ציבורית משמעותית וערערו את התדמית המקצועית שנבנתה לו במשך עשרות שנים.

ההליך טרם הסתיים וצפוי להגיע לפתחו של בית המשפט העליון. מעבר למחלוקת הכספית, הפרשה מעוררת שאלות עקרוניות על אתיקה מקצועית, יחסי עורך דין-לקוח ומעמד מוסד הבוררות בישראל. ההכרעה הסופית עשויה ליצור תקדימים חדשים ולהשפיע על פרקטיקות משפטיות רבות.

יורשי וינרוט טוענים כי השארת הפסק על כנו תביא לקריסת המשרד ולפגיעה קשה במשפחה, ותיצור תקדים מסוכן בנוגע לאחריות יורשים על חובות העיזבון. לדבריהם, מדובר במקרה חריג בו "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".

משפטנים בכירים סבורים כי פסק כה חריף, בהיעדר מנגנון ערעור מהותי, עלול לערער את האמון במנגנון הבוררות. הם קוראים לבחינה מחודשת של ההסדרים הקיימים ולהוספת מנגנוני פיקוח שיפוטיים שימנעו פגיעה בלתי מידתית בצדדים להליך.

בין אתיקה לחשדות: פרשת וינרוט-אורנשטיין מערערת את יסודות הבוררות