הפרקליט לשעבר חושף: החשבוניות שמזרימות מיליארדים לעולם התחתון

מאת: שלמה בן ברוך,

תחום החשבוניות הפיקטיביות ממשיך להיות אחד האתגרים המרכזיים של רשויות האכיפה הכלכלית בישראל, ומזוהה כיום כמנוע מימון משמעותי של פעילות עבריינית מאורגנת. לדברי עו"ד קמיל עטילה (בצילום), לשעבר מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, והיום עורך דין עצמאי ומומחה בדיני מסים, בעבירות כלכליות ובמשפט ציבורי, מדובר ב"תעשייה פלילית לכל דבר, שפועלת תחת מעטה לגיטימי לכאורה, אך בפועל מסבה נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה, ולמעשה לציבור כולו".

לפי עו"ד עטילה, השיטה פשוטה אך מתוחכמת: חברות מזויפות או חברות קש מנפיקות מסמכים כוזבים בגין שירותים שלא בוצעו או בגין תשלומים פיקטיביים, וכל זאת במטרה לאפשר למקבלי החשבוניות לקזז המע"מ הגלום בחשבוניות ובכך להתחמק מחבות מס אמתית. לאורך השנים, הודות לקלות הביצוע והקושי להיתפס, הפכה שיטת הפעולה לנפוצה במיוחד, עד שמרבית ארגוני הפשיעה המרכזיים בישראל אימצו אותה כאפיק הכנסה עיקרי - במקום, או בנוסף, לפעילויות מסורתיות כגון הימורים, סמים או גביית דמי חסות.

עו"ד עטילה מציין כי "במקרים רבים מדובר בחברות שפעלו לגיטימית בעבר, והוסבו לכלי למימון פעילות עבריינית. בשלב מתקדם יותר, החשבוניות לא מייצגות אפילו מראית עין של שירות, אלא אך ורק דרך לכסות על הוצאות – בין שהוצאו אך אין לגביהן תיעוד ובין שלא הוצאות כלל ולמעשה לנפח הוצאות ולסחוט את קופת המדינה - בלי מגע יד אדם". לדבריו, רשות המסים והמשטרה מזהות מזה מספר שנים מגמה ברורה של מעבר ארגוני פשיעה לעולם הפיננסי־חשבונאי.

"מדובר במנגנון שלם, הכולל לעתים עורכי דין סורחים, יועצי מס שסטו מדרכם, ומתווכים הפועלים בטלגרם, בפלטפורמות מוצפנות ובשוק האפור", הוא מסביר. לטענתו, אומנם, אכיפת החוק התקדמה אף היא, בין היתר בזכות הקמת יחידות חקירה מתקדמות שפועלות כיום בצפון, תל אביב, ירושלים והדרום, ומלוות בטכנולוגיה לזיהוי חריגות ודפוסי הונאה; אולם קיים צורך לאמץ שגרות טיפול של מניעה מלכתחילה מאשר סיכול בדיעבד.

לדבריו, בתי המשפט בישראל החמירו בעשור האחרון עם העבריינים הפועלים בתחום החשבוניות הפיקטיביות. "אם בעבר העונשים היו קלים יחסית, הרי שכיום מדובר בכתבי אישום חמורים, הליכים לחילוט רכוש, ותפיסת כספים בזמן אמת - עוד לפני שהושלם הליך פלילי". עטילה מוסיף כי שיתוף הפעולה בין רשות המסים, המשטרה, המוסד לביטוח לאומי ויחידות מיוחדות כגון הסיירת הירוקה הפך לסטנדרט קבוע בטיפול בתופעה.

אחת ההתפתחויות המרכזיות, לדבריו, היא הפעלת פרויקט "חשבוניות ישראל", אשר נועד לצמצם ניסיונות להנפקת מסמכים מזויפים או ליתר דיור ניסיונות של קיזוז תשומות פיקטיביות, שהרי הפרוייקט אינו מונע הוצאת חשבונית ללא הקצאה, אך מקבל החשבונית נוטל עליו סיכון. מדובר במערכת טכנולוגית הפועלת בזמן אמת, ומונעת רישום חשבוניות חשודות כבר בשלב הדיווח. "בחצי השנה הראשונה להפעלת המערכת נעצרו על פי הערכות שנעשו עסקאות פיקטיביות בהיקף של כ־4 מיליארד שקל. זה נוק אאוט של ממש", הוא מספר. בצד זאת, יש לעקוב אחר הדברים לתקופה נוספת כדי לזהות את המגמות הנכונות.

בהקשר זה הוא מוצא לנכון להזהיר כי עם כל הבשורה שהפרוייקט הביא איתו, צריך לזכור כי הוא אינו חף מקשיים. בכל מקרה, לא חושב שהוא ימגר את התופעה לחלוטין ובוודאי אם לא תאמץ הרשות מנגנונים משלימים. המחקר שעשינו עו"ד אבידוב ואני, כלל כמה המלצות חשובות שטוב אם הרשות תשקול ותאמץ.

לדברי עטילה, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של חדירה מצד עבריינים לתוך מערכות פיננסיות חוקיות, לרבות שימוש בנותני שירותים פיננסיים (נש"פים) לצורך הלבנת כספים ומיסוך פעולות בלתי חוקיות. "ככל שהאכיפה מתחדדת, כך ארגוני הפשיעה מפתחים מנגנונים מתוחכמים יותר להטעיית רשויות החוק", הוא מסביר. מה שמטיל על רשויות האכיפה את החובה להשתפר כל הזמן ואף יפה אם יקדימו את העבריינים.

עו"ד עטילה מסכם: "חשבונית פיקטיבית היא לא מסמך טכני - היא סימפטום לתשתית עבריינית רחבת היקף. כל חשבונית כזו פירושה פחות כסף למערכת הבריאות, פחות השקעה בחינוך, ובעיקר - עוד רווח קל לעבריינים. המלחמה בנושא הזה היא לא כלכלית בלבד, היא מוסרית".

יחד עם זאת, "יש לזכור שעם כל הרצון והחובה להילחם בתופעה, יש מקום בהחלט להרהר אחר הנסיבות שדוחפות חברות גם לגיטימיות לשימוש בחשבוניות פיקטיביות בראש ובראשונה כשלי שוק או רגולציה לא מושכלת במיוחד. אני לא אומר שזה הופך השימוש בחשבוניות ללגיטימי. אבל שומה על המדינה להידרש לאותן מכשלות ובכך גם לגדוע את הסיבה להיזקק לכיסוי - "בבחינת טול מכשול מפני עיוור".

הונאת ענק דרך חשבוניות פיקטיביות: עו"ד קמיל עטילה חושף את המנגנון הכלכלי של ארגוני הפשיעה בישראל.