חברת אמבולנסים השתלטה על שטח ציבורי ובית המשפט הורה על פינויה
- מגזין בית המשפט

- 20 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 21 ביולי

בית משפט השלום בראשון לציון הורה לאחרונה על סילוק יד ממבנה שהוקם על מקרקעין המיועדים לצרכי ציבור ברחוב משורר השואה בעיר, וקבע כי המחזיק בו, שמעון אסייג, אינו מחזיק כדין ואינו זכאי לפיצוי כלשהו בגין השקעותיו. כן נקבע כי ככל שיש בידו טענות כספיות כלפי הרשות המקומית, עליו לבררן בהליך נפרד.
ההליך התברר בפני השופט רפי ארניה (בצילום) מבית משפט השלום בראשון לציון. מדובר בהחלטה אמיצה של בית המשפט, אשר עוסק בזכויות החזקה בקרקע ציבורית, היקף תחולת הרשות שניתנה בעבר למחזיק קודם, והשלכות אי-ציות לצווים שיפוטיים שניתנו בעניין הפסקת שימוש.
מהנתונים שפורטו בפסק הדין עולה כי בשנת 1977 העניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון היתר בנייה לשימוש חורג בשטח ציבורי פתוח ברחוב משורר השואה, לתקופה מוגבלת של שלוש שנים. על פי ההיתר, הוקם במקרקעין מבנה בלוקים ובטון, מחופה גג פח גלי, אשר שימש כמחסן. אף שתוקף ההיתר פג בשנת 1980, נותר המבנה על כנו.
בשנת 2005 הועברה החזקה בנכס לשמעון אסייג, בתמורה לסך של כ-141 אלף ש"ח. אסייג הפעיל במקום משרד רואי חשבון, וכן חברת אמבולנסים. בשנת 2010 הודיעה העירייה כי לא קיימת מניעה עקרונית לאפשר את המשך השימוש, בכפוף לתשלום דמי שימוש ראויים והחלטות תכנוניות. בתחילת 2011, הורשעו אסייג והחברה שבבעלותו, לפי הודאתם, בעבירות שימוש במקרקעין ללא היתר, וניתן צו שיפוטי להפסקת השימוש, אשר קבע מועד אחרון לסיום ההחזקה, ינואר 2012.
לאחר חלוף כשבע שנים, בסוף שנת 2019, שלחה העירייה דרישה לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים. משהפינוי לא בוצע, הוגשה התביעה.
הנתבע טען כי לאורך השנים, העירייה אפשרה את החזקה בשטח במודע, ומכאן שהוא זכאי להיחשב כ"בר רשות". בנוסף טען כי השקיע בנכס, ומשכך זכאי לפיצוי. כמו כן הפנה להסדרי פיצוי שניתנו לבעלי נכסים אחרים באותה שכונה, וביקש פיצוי בסך של כ-1.3 מיליון ש"ח.
בית המשפט דחה את טענותיו של אסייג. נקבע כי לא הוכח כי ניתנה לו רשות כדין, וכי גם אם ניתנה למחזיק קודם, הרי שזו פקעה, לכל המאוחר, עם מתן צו שיפוטי מחייב להפסקת השימוש. צוין כי מי שניתן נגדו צו כזה ולא קיים אותו, מנוע מלטעון כי רשותו נמשכת. בהתאם לכך, נדחתה גם הדרישה לפיצוי בגין השקעות.
לסיכום, נדחתה טענת הנתבע למעמד של בר-רשות, ונקבע כי עליו לפנות את המקרקעין. בית המשפט הבהיר כי ככל שיש לנתבע טענות כספיות נוספות, עליו לבררן בהליך נפרד.























תגובות