בית הדין הארצי לעבודה: ירי לעבר נהג אוטובוס לא יוכר כתאונת עבודה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי, ושלל את ההכרה באירוע ירי שאירע בשנת 2017 לנהג אוטובוס, כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

ההכרעה ניתנה בהרכב השופטים דורי ספיבק (בצילום), לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר, אשר קבעו כי מהנסיבות שהובאו בפניהם עולה כי הירי לא התרחש באקראי אלא היה מכוון, ונעשה כחלק ממארב מתוכנן בסמוך לביתו של הנהג.

האירוע התרחש בחודש נובמבר 2017, בסביבות השעה חמש לפנות בוקר. הנהג, אז בן 58, נפגע כאשר עשה דרכו עם האוטובוס אל נקודת האיסוף הראשונה של הנוסעים. כתוצאה מהירי התנגש הרכב ברכב חונה. בדצמבר 2020 הגיש הנהג תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ובינואר 2024 תביעתו התקבלה.

בפסק דינו קבע השופט אסף הראל כי התובע הרים את הנטל להוכיח שנפגע תוך כדי עבודתו כנהג הסעות, וציין כי לא נסתרה טענתו המרכזית שלפיה מדובר היה בירי מקרי, ללא מניע אישי. משכך, הוכר האירוע כפגיעה בעבודה ונקבעו הוצאות לחובת הביטוח הלאומי.

על כך ערער הביטוח הלאומי, ובית הדין הארצי קיבל את טענותיו. בפסק הדין צוין כי שלוש אינדיקציות תומכות במסקנה שהירי כוון ישירות כלפי הנהג. הראשונה: מועד הירי והשעה בה התרחש – סמוך לביתו של הנהג, בשעה שבה התנועה דלילה מאוד. "אין מדובר בירי במקום הומה אדם, אלא באשמורת בוקר ראשונה, דבר המחזק את האפשרות שמדובר במארב", נכתב.

הנימוק השני נוגע למסמך שביקשה המדינה להציג בערכאה הראשונה – מסמך המצביע על אינדיקציה לירי מכוון. הנהג התנגד להגשת המסמך וסירב להסביר מדוע, והדבר פעל לחובתו. בנוסף, סירובו לשתף פעולה עם חקירת המשטרה, לצד הימנעות דומה מצד בני משפחתו, פגע באמינות גרסתו.

עוד נכתב: "גם אם קיימים הסברים אפשריים להתנהלות זו – כגון חשש אישי או הגנה על קרובי משפחה – מן הראוי היה לפרט את הנימוק המדויק. היעדר הסבר פוגע ביכולתו של בית הדין לבחון את סבירות ההתנהלות".

משכך, פסק הדין של בית הדין האזורי בוטל, והערעור התקבל. בית הדין הארצי קבע כי האירוע לא יוכר כתאונת עבודה, וכן ביטל את החיוב בהוצאות שנפסקו נגד המוסד לביטוח לאומי.

השופט דורי ספיבק - בית-הדין-הארצי-לעבודה-ירי-לעבר-נהג-אוטובוס-לא-יוכר-כתאונת-עבודה