בתי המשפט נלחמים בפרוטקשן: קו ענישה תקיף מול תופעת הסחיטה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון מבסס בשנים האחרונות קו ענישה מחמיר כלפי עבירות סחיטה באיומים ודמי חסות – תופעה הידועה בשם "פרוטקשן". מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי עד לסוף 2024 נפתחו במשטרה 160 תיקים בעבירות מסוג זה, בעיקר במחוז הצפון. עם זאת, היקף העבירות בפועל גבוה יותר, בשל קושי בגיוס עדים במקרים מסוג זה.

המדיניות השיפוטית המתהווה מלווה גם בהחמרה מצד בתי המשפט המחוזיים. נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, מזוהה עם גישה תקיפה בנוגע לעבירות המאיימות על הסדר הציבורי, והוביל קווים מנחים בתחום הענישה בעבירות כלכליות חמורות, ובהן פרוטקשן, סחיטה באיומים ואלימות כלכלית מאורגנת. תחת הנהגתו מגבש בית המשפט המחוזי בבאר שבע קו ענישה חד וברור, השואף להבטיח הרתעה אפקטיבית ושיקום תחושת הביטחון האישי של האזרח הנורמטיבי.

בין המקרים שעמדו לאחרונה במוקד תשומת הלב הציבורית והמשפטית, נמצא פרשת נדאל אבו לטיף – שהוגדרה כתיק הדגל של דמי החסות בצפון. עונש המאסר שנגזר עליו במחוזי – 4 שנים – הוחמר בערעור בבית המשפט העליון ל־5.5 שנות מאסר, בפסק דין שניתן על ידי השופט אלכס שטיין. יחד עמו הורשעו 12 נאשמים נוספים, שחלקם נדונו לעונשי מאסר משמעותיים, בעקבות ערעור המדינה.

בהמשך, פסקי דין נוספים שניתנו בבית המשפט העליון במהלך 2024 ו־2025 המשיכו את קו ההחמרה. חמזה דחלה, שנדון למחצית תקופת מאסר בבית משפט קמא, נשלח לבסוף ל־7 שנות מאסר בפועל. גם עונשו של נאיף דחלה הוחמר באופן מהותי. השופט יוסף אלרון עמד בפסק דינו על חומרת הפגיעה בקורבנות, וציין כי מדובר בעבירות חוזרות ונשנות, המשליכות על חייהם של אזרחים תמימים ופוגעות בתחושת הביטחון האישי.

לצד מגמת הפסיקה, נכנס בשנת 2023 לתוקף חוק חדש – כהוראת שעה – שקובע עבירה עצמאית של גביית דמי חסות. החוק מאפשר להטיל עד 9 שנות מאסר, ואף קובע עונש מינימום. מטרת החקיקה היא להתמודד עם היקף התופעה, ולעדכן את ארגז הכלים של גורמי האכיפה והתביעה.

בפברואר האחרון דיווחה המשטרה לוועדת החוקה של הכנסת כי נפתחו 171 חקירות לפי החוק החדש, אך רק 12 מהן הבשילו לכדי הגשת כתבי אישום. הנתונים מדגישים את הקושי בהשלמת הליכים פליליים בעבירות מסוג זה – בעיקר בשל היעדר שיתוף פעולה מצד קורבנות.

לטענת נציגי הפרקליטות, חלק מהקושי נעוץ בפחד עמוק של קורבנות להעיד בבית המשפט נגד סוחטים. מדובר בתופעת "קשר שתיקה" הנובעת מהשפעה מתמשכת של ארגוני פשיעה על חיי היומיום של הקורבנות ובני משפחותיהם. התוצאה – תיקים שנותרים פתוחים ללא עדים מרכזיים.

משטרת ישראל דיווחה כי הקצתה כוחות ומשאבים נרחבים לטיפול בתופעה, וכי בוצעה פעילות אכיפה רחבה נגד ארגון אבו לטיף. בין היתר, הוגשו כתבי אישום נגד 13 נאשמים, כולל הנהגת הארגון, ונעצרו חשודים נוספים בצפון הארץ. לדברי המשטרה, מדובר ביעד מרכזי במסגרת המאבק בארגוני פשיעה.

במקביל, נמשכת חקיקה שמטרתה להרחיב את סמכויות החקירה והעדות בתיקים מסוג זה. בין ההצעות נכללת אפשרות לגביית עדות מקורבן מבלי שהנאשם נוכח באולם, לשם הגנה עליו. אולם עורכי דין מסנגוריה הציבורית הזהירו בדיונים בכנסת מפני פגיעה באיזון ההליך הפלילי.

לבסוף, גוברת ההבנה במערכת כי מעבר לפן הפלילי, נדרשים צעדים מערכתיים רחבים להתמודדות עם השורשים החברתיים והכלכליים של התופעה. על פי נתוני הלמ"ס, שיעורי העוני והאבטלה בחברה הערבית נותרים גבוהים, ומשמשים קרקע פורייה להתרחבות תופעות עבריינות כלכלית מאורגנת.