קריאה אחרונה לדמוקרטיה: עימות חזיתי בין בכירי המשפט לממשלה בכנס השנתי באילת

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

כנס לשכת עורכי הדין לשנת 2025 נפתח באילת בהצלחה מרשימה. מאות עורכות ועורכי דין, מכל תחומי העשייה המשפטית – מהאקדמיה, מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי – מילאו את אולם הכנסים המרכזי, לצד אנשי תקשורת, שופטים, יועצים משפטיים וסטודנטים למשפטים. הכנס נחשב זה שנים לאירוע השיא של קהילת המשפט בישראל, והשנה – על רקע עיצומה של מערכה ציבורית ומשפטית – הוא היה טעון, דרמטי ומלא במסרים חדים.

הפאנלים המרכזיים עסקו בנושאים מהותיים שעל סדר היום הציבורי והמשפטי: פוליטיזציה של מערכת המשפט, חוק הגיוס, סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, ההשלכות של מתקפות מתמשכות על שופטים, והחשש מפני פגיעה במרקם הדמוקרטי של ישראל. כל אחד מן הנושאים נדון בהרחבה תוך שיתוף אנשי מקצוע בכירים, ובהם השופט בני שגיא, השופטת חנה לפינר, השופטת נועה גרוסמן, השופט עודד מאור והפרקליט הבכיר, עו"ד קמיל עטילה, ושיקף תמונה רחבה של התהליכים המתרחשים כיום בזירה המשפטית והציבורית.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הדגיש כי הניסיון להחליש את מערכת המשפט אינו רק איום תיאורטי, אלא תהליך מתמשך ורב-שכבתי הפוגע בתפקוד היומיומי של בתי המשפט ובאמון הציבור. הוא התריע כי הימנעות ממינוי שופטים והשהיית כינוס הוועדה לבחירת שופטים יוצרת עומס בלתי נסבל ומובילה לפגיעה ישירה בזכויות המתדיינים.

עמית ציין כי מרבית חברי הוועדה לבחירת שופטים כבר פנו לשר המשפטים בבקשה לכינוסה, אך טרם נענו. הוא חידד כי מניעת פעילות סדירה של הוועדה פוגעת לא רק ביעילות המערכת אלא במהות עצמאותה. דבריו התקבלו בתשואות רבות, ושיקפו את עומק השבר בין הרשות השופטת לרשות המבצעת.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ציירה תמונת מצב עגומה לפיה מתקיימת שחיקה מסוכנת במוסדות הדמוקרטיים של המדינה. היא הזהירה מפני תהליך מדורג אך נחוש לשנות את שיטת המשטר, תוך עקיפת מנגנוני בקרה מסורתיים והפניית עורף לערכים חוקתיים בסיסיים.

בהרב-מיארה עמדה על כך ששוויון בנטל הגיוס אינו עניין של מדיניות, אלא חובת יסוד המעוגנת בחוק שירות הביטחון. היא טענה כי ההתנהלות הקיימת, המעדיפה מגזרים מסוימים וגורעת מהשאר, פוגעת בשלטון החוק ובתחושת הצדק של הציבור הכללי.

בהקשר לסוגיית הגיוס, הציעה היועצת המשפטית פתרונות מינהליים אפקטיביים, כדוגמת סנקציות אישיות והחלת צווים כלליים על כל שנתונים רלוונטיים, ללא דיחוי. היא הוסיפה כי הממשלה מחויבת למצות כל כלי קיים במסגרת החוק לפני פנייה להסדרים חדשים, אשר עלולים להרחיב את אי-השוויון.

בהרב-מיארה התייחסה גם למינויו של ראש השב"כ והזהירה מפני העמקת זלזול בעמדות משפטיות מקצועיות. לדבריה, שינוי השיח אודות מושגי נאמנות, ייעוץ ומשילות פוגע בלגיטימציה הציבורית של מוסדות המדינה ובשומרי הסף עצמם.

שר המשפטים יריב לוין, שנעדר מהכנס עצמו, העביר מסר תקיף בתגובה לנאומי השופטים והיועצים המשפטיים. לטענתו, הדרישה לשקיפות אינה הדדית, ונשיא בית המשפט העליון עצמו אינו פועל בשקיפות מלאה בפרסומם של דיוני הוועדה לבחירת שופטים. תגובתו נתפסה כניסיון לערער את הלגיטימציה של הביקורת השיפוטית ולגלגל את חובת ההוכחה למערכת המשפטית עצמה.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, תקף בחריפות את מה שכינה "קמפיין מאורגן להחלשת מערכת המשפט באמצעות דה-לגיטימציה ציבורית ושחיקה מוסדית מכוונת". הוא קרא לציבור המשפטי להתייצב כחומה בצורה מול תהליכים אלה.

בכר הציג רפורמה חלופית כוללת, אשר תתמקד בזכויות חשודים ונאשמים, התאמת מערכת המשפט לעידן הדיגיטלי, בינה מלאכותית, והנגשת ההליכים לציבור הרחב. לדבריו, מדובר ברפורמה שמטרתה חיזוק המערכת ולא פירוקה.

הוא הזהיר כי במידה ויתברר שהממשלה מפרה באופן גלוי פסק דין חלוט, תוביל הלשכה השבתה כוללת של מערכת המשפט, ותגייס לשם כך את כלל הגורמים האזרחיים במדינה, לרבות אנשי כלכלה, חינוך ורפואה.

בכר התייחס גם לאיוש תקנים חסרים בבית המשפט העליון ולמחסור הכללי בשופטים, והודיע כי לשכת עורכי הדין תפעל בכל האמצעים החוקיים, כולל פנייה לבג"ץ, כדי להביא לכינוס הוועדה ולמילוי החסר.

במהלך הכנס עלה גם נושא החרם שהטיל שר הביטחון על השתתפותה של הפצ"רית, אלוף יפעת תומר-ירושלמי, וזאת בניגוד לאישור הרמטכ"ל. צעד זה עורר ביקורת חריפה, ונתפס כמנוגד לעקרונות של חופש ביטוי מוסדי וחובת שקיפות במערכות הביטחון.

מן הכנס עלה מסר ברור: מדינת ישראל מצויה במאבק מהותי על דמותה החוקתית, והקהילה המשפטית מחויבת לא רק להתריע אלא לפעול. הדוברים המרכזיים לא הסתפקו באבחון המצב, אלא הציבו חזון של תיקון, שיקום ובנייה מחודשת של אמון הציבור.

האירוע כולו שיקף את עומק המשבר החוקתי במדינה, אך גם את עוצמתה של הקהילה המשפטית, שממשיכה לעמוד על עקרונות של שלטון חוק, שוויון בפני החוק ועצמאות שיפוטית חרף כל האתגרים.