הנתבעים הפרו התחייבות להעברת דירה וישלמו כ־1.7 מיליון שקל
- לפני 10 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה כספית שהוגשה בגין התחייבות שלא קוימה להעברת דירה בפרויקט מגורים בעפולה, וחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 1,689,000 שקל, בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין בסך 100 אלף שקל.
מפסק הדין, שניתן על ידי השופט יאיר דלוגין (בצילום), עולה כי שורש ההליך בהתחייבות בכתב שנחתמה בשנת 2013, שלפיה היו אמורים יורשי המנוחה מרסל משולם להעביר דירה אחת מתוך הדירות שייבנו בפרויקט מגורים לבעלה המנוח של התובעת, משה אלישע.
התביעה הוגשה על ידי מלכה אלישע נגד רחמים משולם, ישעיה עמרני, מרדכי עמרני ושלמה עמרני, בטענה כי הנתבעים לא קיימו התחייבות מפורשת להעברת דירה אחת ללא תמורה, אף שהפרויקט הושלם והבניינים קיבלו טופס 4 בשנת 2018.
לטענת התובעת, בעלה המנוח, משה אלישע, שימש במשך שנים יזם נדל"ן ומי שטיפל בפיתוח הקרקעות של המנוחה מרסל משולם. לדבריה, עוד בשנת 2013 חתמו יורשיה של המנוחה על כתב התחייבות בלתי חוזר, שבו התחייבו להעביר למנוח דירה אחת מתוך הדירות שייבנו במסגרת עסקת קומבינציה.
לפי הנטען, לאחר השלמת הבנייה פנה משה אל הנתבעים בדרישה להעביר את הדירה שהובטחה לו. לטענת התובעת, פניותיו לא נענו, ובהמשך, לאחר פטירתו, הוגשה התביעה לקבלת שווי הדירה וכן פיצוי בגין אובדן דמי שימוש ודמי שכירות.
מנגד, הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, שיהוי ונזק ראייתי. עוד נטען כי המסמכים המקוריים אינם אותנטיים, כי החתימה על כתב ההתחייבות נעשתה תחת הטעיה, לחץ וכפייה, וכי המנוח פעל לכל היותר כמתווך מקרקעין ללא רישיון.
עוד טענו הנתבעים כי כתב ההתחייבות חסר תוקף משפטי, וכי חלקם כלל לא הסמיכו את רחמים משולם לחתום בשמם. בנוסף נטען כי אין לראות במסמך התחייבות מחייבת, וכי לכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה.
בית המשפט דחה את מכלול הטענות. בפסק הדין נקבע כי "כתב ההתחייבות תקף אפוא ביחס לכל הנתבעים", וכי הוכח שרחמים משולם הוסמך לחתום גם בשם יתר הנתבעים. עוד נקבע כי טענות ההטעיה, הכפייה וההתיישנות אינן מבוססות.
השופט דלוגין קבע כי אין מדובר בתביעה לדמי תיווך, אלא בהפרה ברורה של התחייבות חוזית עצמאית בכתב, שניתנה לאחר פטירת המנוחה, ולכן היא עומדת על רגליה המשפטיות ללא תלות במסמכים קודמים.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובעת זכאית ל־1,549,000 שקל בגין שווי הדירה שלא הועברה, וכן ל־140,000 שקל נוספים בגין אובדן דמי שימוש ודמי שכירות לתקופה שבין ינואר 2020 לאפריל 2023. כך, הסכום הכולל שנפסק לטובתה עומד על 1,689,000 שקל.
בנוסף חויבו הנתבעים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 100 אלף שקל והחזר אגרות משפט, בצירוף ריבית והצמדה כחוק. 32173-06-23
תגובות