בעל ספא ישלם למסאז'יסטית רבע מיליון ש"ח לאחר שפוטרה בתחילת הריונה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה מסאז'יסטית שפוטרה בתחילת הריונה, נגד מנהל ספא שבו הועסקה, בגין פיטורים בניגוד להוראות חוק עבודת נשים והפרת זכויות נוספות. את פסק הדין כתבה השופטת ערמונית מעודד, אשר בחנה בקפידה את העדויות והראיות והגיעה למסקנה חד-משמעית כי הפיטורים נבעו מהיריון התובעת, תוך התעלמות בוטה מהחובה לקבל היתר כדין.

לטענת התובעת, שהועסקה כמעסה בספא ברמת גן החל מאוגוסט 2017, נודע למנהלה בספטמבר 2018 כי היא הרה. לאחר שוידא עמה את הדברים, פנה אליה והודיע לה, לטענתה, כי היא מפוטרת באופן מיידי, כי ישולם לה המגיע לה, וכי עליה לעזוב את המקום לאלתר. התובעת, אם חד הורית, טענה כי הפיטורים בוצעו ללא שימוע, ללא הודעה מוקדמת, ובאופן משפיל ובלתי חוקי.

מנגד, טען הנתבע כי הפיטורים לא נבעו מהיריון, אלא מהתנהלות בלתי סדירה מצד התובעת, שלטענתו נהגה לבטל משמרות ברגע האחרון ולעיתים אף לעזוב את מקום העבודה במהלך משמרת. לשיטתו, התנהלות זו שיבשה את מהלך העבודה התקין והובילה להחלטה על סיום העסקתה.

השופטת מעודד, אשר ניתחה את טענות הצדדים בפסק דין מנומק, קבעה כי גרסת התובעת עדיפה, ומהימנה יותר מגרסת הנתבע. "גרסת הנתבע, לפיה התובעת נהגה לבטל משמרות באופן שפגע בעסק, לא הוכחה כלל", כתבה השופטת. היא הדגישה כי העדויות מטעם הנתבע לא שכנעו, שכן העדים היו בעלי עניין, לרבות עובדות המועסקות אצלו ואחת מהן אם לילדו. לדבריה, העמימות ששררה בכל הנוגע למועד וסיבת הפיטורים מחזקת את המסקנה כי ההיריון עמד ביסוד ההחלטה.

עוד ציינה השופטת כי המעסיק לא פנה לקבל היתר לפיטורים ממשרד הכלכלה, כנדרש לפי חוק עבודת נשים, ומשכך מדובר בפיטורים אסורים. על רקע זה נפסק לתובעת פיצוי בגין הפרת החוק, לצד זכויות נוספות שנשללו ממנה, כגון פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, ופיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

בפסק הדין תואר אף האירוע שהוביל לפיטורים, כפי שתיארה התובעת בעדותה: מנהלה קרא לה, שאל מדוע אינה עובדת משמרות רבות כבעבר, וכאשר השיבה כי היא עתידה להיות אם, "הוא התעצבן, התחיל לצעוק עליי ושאל למה לא אמרת לי קודם", ומשם התדרדר האירוע לכדי פיטורים לאלתר.

בסופו של דבר, פסקה השופטת לתובעת פיצוי כולל בסך 250,283 ש"ח, כאשר שני שלישים מן הסכום נפסקו בשל הפרת חוק עבודת נשים. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח.