top of page

איש תקשורת התרגז, קיבל התקף לב ותבע את הביטוח לאומי - מה קבע ביהמ"ש?



עובד עצמאי מתחום התקשורת הוכר כנפגע עבודה בעקבות התקף לב שנגרם לו בזמן שלקוח סירב לשלם על עבודה שביצע. פסק הדין של השופטת אסנת רובוביץ-ברכש שפך אור על ההשפעה שלפיה קיים קשר סיבתי בין האירועים.


התובע, פרילנסר בן 55 המתמחה בהתקנה ואספקת מערכות תקשורת, נקלע למצב שלקוח לא שילם חוב בסך 11,500 ₪ למרות תזכורות תשלום מרובות.


הלקוח, נמנע מפגישה שנקבעה כדי לפתור את תשלום החוב, אולם הפרילנסר ביצע מספר התכתבויות והם קבעו להיפגש בבית הלקוח על מנת להסדיר את התשלום. כשהגיע זמן הפגישה הלקוח ביקש לדחות שוב ושוב את שעת הפגישה. 


בעקבות המרדף אחרי הלקוח הוא "חש מרומה ומושפל". לדבריו מדובר במקרה חריג שגרם לו להיות כעוס ועצבני מהיחס שקיבל מהלקוח. יומיים בלבד לאחר מכן הפרילנסר קיבל התקף לב ואושפז בבית חולים. 


מנגד הביטוח הלאומי ערער על תביעת התובע, בטענה להיעדר ראיות מהותיות להוכחת הקשר בין העבודה לבין התקף הלב, לצורך כך מינתה השופטת רובוביץ-ברכש מומחה רפואי שיבדוק את המקרה.


ממצאי המומחה הצביעו על קשר ישיר בין אירוע העבודה המלחיץ לבין הופעת אוטם שריר הלב, וייחסו את ההידרדרות הפתאומית בתפקוד הלב של התובע למתח הנפשי שנגרם עקב מעשיו של הלקוח.


הניתוח של המומחה הרפואי הדגיש את המשמעות של מסגרת הזמן בין אירוע מעורר לביטוי של התקף לב, תוך הקבלה למחקרים המציגים עלייה במקרי חירום הקשורים ללב בעקבות אירועים חברתיים מלחיצים, כגון משחקי ספורט. הוא ציטט ממחקר בו נמצא כי בעקבות הפסדה של נבחרת אנגליה לנבחרת ברזיל במונדיאל 1998 שיעור האשפוזים הדחופים בגין התקפי-לב ביומיים שלאחר ההפסד עלה דרסטית, ב-21-27%, וירד בהדרגה בימים הבאים.


השופטת רובוביץ-ברכש, ציינה כי חוות דעת המומחה מפורטת ומנומקת, והכירה בתובע כנפגע עבודה.


ההחלטה של השופטת חייבה את הביטוח הלאומי בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.



bottom of page