top of page

ביקשו לפסול שופט בגלל היכרות מגן הילדים לפני 26 שנה וחויבו בהוצאות

לפני 5 שעות
זמן קריאה 2 דקות

ללא רבב: בית משפט השלום בתל אביב דחה בקשה לפסילת השופט אבי כהן (מימין), שהגישו יצחק בריל ורעייתו ליאת דן בריל, במסגרת תביעת לשון הרע בסך 500,000 שקל נגד הוצאת עיתון הארץ ושתי עיתונאיות. השופט, שהקפיד על גילוי נאות ושקיפות בפני הצדדים, דחה את טענותיהם למשוא פנים וחייב אותם לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.


תחילת הפרשה בתביעה שהגישו בני הזוג נגד הוצאת עיתון הארץ, טלי חירותי־סובר וקים לגזיאל. לטענתם, כתבות שפורסמו בעניינם כללו האשמות חמורות, פגעו בשמם הטוב ובפרטיותם והציגו את בריל כנוכל. לצד הפיצוי הכספי דרשו להסיר פרסומים ולפרסם התנצלות. טענותיהם טרם הוכרעו.


במהלך הדיון המקדמי, בספטמבר 2026, גילה השופט ביוזמתו כי הוא מכיר את עורכת הדין המייצגת את הנתבעות, טל ליבליך, מלפני כ־26 שנה. לדבריו, בנו הבכור ובתה למדו באותו גן ילדים בתל אביב. השופט הסביר כי הכיר אותה בשם משפחה אחר, ולכן לא זיהה את הקשר קודם לכן.


השופט הבהיר לצדדים כי מדובר ב"חיבה כללית" הנובעת מזיכרונות מתקופת הגן. בהחלטתו פירט כי מעולם לא ביקר בביתה, לא זכורה לו התכתבות ביניהם, ומפגשיהם לאורך השנים היו אקראיים. לדבריו, ההיכרות התמצתה בהורות לילדים באותו גן, ולא בקשר אישי משמעותי או ביחסי חברות קרובים.


במהלך ההליך ביקשו הנתבעות לפטור עדים מהגשת תצהירים, משום שחלקם סירבו לחתום ואחרים לא שיתפו פעולה. השופט החליט שכל העדים משני הצדדים יעידו בעל פה. לטענת התובעים, ההחלטה פגעה בזכויותיהם והעניקה לנתבעות יתרון בלתי הוגן, בשל יחס מועדף הנובע מהיכרותו עם עורכת דינן.


מנגד, הנתבעות התנגדו לבקשת הפסלות ודרשו לחייב את התובעים בהוצאות. בהחלטתו דחה השופט את הטענה להעדפה פסולה והסביר כי שינוי אופן העדויות חל על שני הצדדים. הוא הדגיש שהמחלוקת כוללת האשמות במעשים פליליים חמורים, ולכן יש חשיבות לשמיעת העדים ולהתרשמות ישירה ממהימנותם.


בהחלטת הפסלות קבע השופט: "הבקשה נדחית, משאין בה כל ממש". עוד הבהיר כי "כלל וכלל לא הוכח" חשש ממשי למשוא פנים. ביחס להיכרות הישנה כתב כי מדובר ב"חיבה אנושית כללית בסיסית ותמימה בלבד", ודחה את הניסיון לייחס לה משמעות עמוקה יותר המעידה על העדפה פסולה.


גישה זו מתיישבת עם פסיקתו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהבהיר כי "לא ניתן 'לצבור' טענות פסלות", וכי אין לשמור אותן כ"נשק סודי" לשעת הצורך. הנשיא הדגיש כי חוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות אינו מצדיק פסילת שופט, וכי אין להשתמש בהליכי פסלות כאמצעי להחלפת המותב בשל החלטות שאינן לרוחו של בעל דין.


בסופו של דבר, השופט כהן קבע כי בקשת הפסלות נועדה למעשה להביא לביטול החלטתו בעניין אופן שמיעת העדים באמצעות החלפת המותב. הוא דחה את הבקשה וחייב את בני הזוג לשלם לנתבעות 5,000 שקל הוצאות. תביעת לשון הרע בסך 500,000 שקל נותרה תלויה ועומדת. 48070-11-25


 
 
 

תגובה אחת


אורח
לפני 5 דקות

תותח השופט

לייק
bottom of page