צוואה ללא חתימה: האב הוריש את רכושו לבנים, בית המשפט פסל את המסמך
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה בקשה של שני אחים לקיים מסמך שהותיר אביהם, ולפיו שלושת בניו יירשו את רכושו ושש בנותיו לא יקבלו דבר. השופט משה בראון (בצילום) קבע כי המסמך אינו צוואה תקפה, והורה על חלוקת העיזבון בין כל תשעת הילדים בחלקים שווים.
תחילת הפרשה במשפחה שבה שלושה בנים ושש בנות. האב נפטר בגיל 92, וכעבור שנתיים נפטרה גם האם. חמש שנים לאחר מות האב פנו שניים מבניו לבית המשפט, ביקשו לקיים מסמך משנת 2007 שלטענתם מהווה צוואה, ולבטל צו ירושה שהוצא לבקשת אח אחר.
לטענת שני האחים, אביהם ביקש להוריש את רכושו לשלושת בניו בלבד. הם הציגו מסמך שנכתב בכתב ידו ונוסח כצוואה הדדית של ההורים בפני עדים. אלא שהמסמך כלל מחיקות והערות, ולא הופיעו עליו חתימות ההורים או העדים, אף שיועדו בו מקומות לחתימות.
מנגד, שתיים מהבנות העידו כי ההורים הבהירו בחייהם שרכושם יחולק באופן שווה בין כל הילדים. עוד עלה מהעדויות כי האם התנגדה להורשת הרכוש לבנים בלבד. אחד האחים סיפר כי האב נהג להוציא את המסמך ולעיין בו שוב ושוב, עובדה שהעלתה ספק אם גיבש החלטה סופית.
במהלך הדיון בחן השופט את כתב היד, המחיקות והיעדר החתימות. בפסק הדין קבע: "אין מדובר בצוואה, אלא בטיוטה שלא הושלמה לכדי צוואה שלמה ותקפה". השופט הבהיר כי עצם כתיבת המסמך בידי האב אינה מוכיחה שהתכוון להעניק לו תוקף משפטי מחייב.
במהלך ההליך נבחנה גם משמעות שמו של האב שהופיע בסוף המסמך. בית המשפט השווה אותו למכתב אחר שבו כתב האב את שמו והוסיף חתימה. השופט הסיק כי האב הבחין בין ציון שמו לבין חתימה, וכי היעדר חתימתו במסמך הירושה מחזק את המסקנה שלא השלים את הצוואה.
השופט הדגיש כי צוואה בכתב יד אינה מחייבת חתימת עדים, אך במקרה זה האב ניסח את המסמך כצוואה המיועדת לחתימת שני ההורים והעדים. הימנעותו מהשלמת החתימות, לצד ההתלבטויות שעלו מהעדויות וההתייחסות לרכוש האם, חיזקו את המסקנה שלא הוכחה כוונת הורשה סופית.
בסופו של דבר, ביטל בית המשפט את צו הירושה הקודם, דחה את הבקשה לקיום הצוואה והורה על מתן צו ירושה חדש. שני האחים שביקשו לקיים את הצוואה חויבו ב־100,000 שקל הוצאות ושכר טרחה: 10,000 שקל לאחיהם, 80,000 שקל לארבע אחיותיהם ו־10,000 שקל לאחות נוספת.
תגובות