נוסח סטנדרטי בצוואה כמעט הותיר את האחיין ללא הבית שהמנוח ציווה לו
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדרש למחלוקת חריגה סביב שתי צוואות שהותיר אחריו גבר ערירי, אלמן וללא ילדים, שנפטר בגיל 93. השופטת סגלית אופק (בצילום) קבעה כי סעיף סטנדרטי בצוואתו המאוחרת, שביטל לכאורה כל צוואה קודמת, נכלל בה מחמת טעות והורה על תוצאה שלא שיקפה את רצונו האמיתי.
המנוח הותיר אחריו שני נכסים מרכזיים, דירה בתל אביב ובית פרטי בנס ציונה. בשנת 2002 ערך צוואה שבה הוריש את מלוא זכויותיו בבית בנס ציונה לאחיינו. בשנת 2020, כעבור 18 שנה, חתם על צוואה נוספת, שבה ציווה את רכושו לחמישה יורשים בחלקים שווים והתייחס לדירה בתל אביב ולכספיו.
אלא שבסופה של הצוואה המאוחרת הופיע סעיף שלפיו "צוואתי זו הינה האחרונה והיא מבטלת כל צוואה קודמת שנעשתה". לטענת שתי התובעות, משמעות הדברים ברורה ויש לקיים את הצוואה המאוחרת כלשונה, כך שגם הבית בנס ציונה יחולק בין חמשת היורשים בחלקים שווים, ולא יועבר במלואו לאחיין.
מנגד, האחיין טען כי המנוח מעולם לא התכוון לבטל את ההוראה שהעניקה לו את הבית בנס ציונה, וכי סעיף הביטול נכנס לצוואה כחלק מנוסח סטנדרטי. לטענתו, רצונו האמיתי של דודו היה ששתי הצוואות יתקיימו זו לצד זו, כאשר הצוואה המאוחרת מתייחסת לדירה בתל אביב ולכספים בלבד.
השופטת אופק בחנה את הראיות וקבעה כי הוכחה טעות המצדיקה את תיקון הצוואה. בין היתר, התברר כי בין המנוח לאחיין התקיימו יחסים קרובים שתוארו כיחסי "אב ובן", וכי האחיין השקיע יותר ממיליון שקל בשיפוץ הבית בנס ציונה, בידיעתו ובהסכמתו של המנוח.
חיזוק נוסף נמצא בעדותו של מי שערך את הצוואה המאוחרת. לדבריו, הסעיף המבטל הוא "פורמט שקיים בכל הצוואות". עוד עלה כי המנוח סיפר לו על הדירה בתל אביב, וכי לא היה בידו לזכור אם הקריא למנוח את סעיפי הצוואה או הסביר לו את משמעות ביטול הצוואות הקודמות. לכך הצטרפה העובדה שהמנוח לא ידע לקרוא עברית.
גם התנהלות אחת מבנות המשפחה קיבלה משקל. בתחילה היא ביקשה לקיים את הצוואה המאוחרת, אולם במהלך ההליך חזרה בה והודיעה כי תקבל את תוצאותיו. השופטת ייחסה לכך חשיבות, מאחר שהמהלך עמד בניגוד לאינטרס הכלכלי שלה. לצד זאת, נקבע כי התובעות הבינו שנפלה טעות, אך ביקשו לנצל אותה לטובתן.
התובעות טענו גם כי הסדר של תמיכה כספית חודשית בין המנוח לאחיין מהווה עסקה עתידית אסורה בירושה. מנגד, נקבע כי המנוח שמר בידיו את האפשרות לשנות את צוואתו בכל עת, ולכן לא מדובר בהתחייבות ששללה ממנו את החופש לקבוע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו.
בסופו של דבר, הורתה השופטת סגלית אופק למחוק מהצוואה המאוחרת את הסעיף המבטל. המשמעות היא ששתי הצוואות יקוימו זו לצד זו. האחיין יירש את הבית בנס ציונה בהתאם לצוואה משנת 2002, ואילו הדירה בתל אביב והכספים יחולקו בהתאם לצוואה משנת 2020. התובעות חויבו לשלם לאחיין 60 אלף שקל הוצאות משפט.
תגובות