וינגייט והוועד האולימפי ישלמו למתעמלים שנפצעו פיצויים של כ־2 מיליון שקל
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה שהגישו שני מתעמלי מכשירים, שייצגו את נבחרת ישראל ונאלצו לפרוש מספורט תחרותי בעקבות פציעות כתף. השופט מנחם (מריו) קליין (בצילום) קבע כי הפעילות הספורטיבית העצימה קשורה לנזקים שנגרמו להם, והטיל אחריות על הגופים שהיו מופקדים על פעילותם ובריאותם.
שני המתעמלים, כיום בני 30, הגישו את התביעה במרץ 2020 נגד איגוד ההתעמלות, מכון וינגייט והוועד האולימפי. לטענתם, הגופים האחראים "העדיפו את הישגי הנבחרת והשתתפות בתחרויות על פני בריאותם הגופנית". לדבריהם, למרות תלונות חוזרות על כאבים בכתפיים, הם הופנו בעיקר לטיפולי פיזיותרפיה ולא לבדיקות מעמיקות, עד שנאלצו להפסיק את פעילותם התחרותית.
לטענת המתעמלים, הם מעולם לא הסכימו לחשוף את עצמם לסיכון לנכויות משמעותיות כחלק מעיסוקם בספורט. לשיטתם, האימונים האינטנסיביים, לצד היעדר טיפול מונע ופיקוח מספק על מצבם הרפואי, הובילו להחמרת הפציעות. מומחה מטעם בית המשפט מצא כי לאחד נותרה נכות קבועה בשיעור 23.5%, ואילו לשני נכות קבועה בשיעור 19.25%.
מנגד, הנתבעים טענו כי פציעות הן סיכון טבעי בענף אינטנסיבי כהתעמלות מכשירים, וכי אין להטיל אחריות נזיקית ללא הוכחה לרשלנות מסוימת. לדבריהם, קביעה אחרת "תביא להצפת בתי המשפט ולפגיעה אנושה בעולם הספורט". עוד טענו כי טיפול בפיזיותרפיה לפני מעבר לבדיקות פולשניות הוא פרקטיקה רפואית מקובלת וזהירה.
השופט קליין דחה את הטענה שלפיה המתעמלים קיבלו על עצמם מראש את הסיכון לפציעות מהסוג שנגרם להם. "אינני סבור שספורטאים מקבלים עליהם להיפצע, או מצפים שזה יקרה דווקא להם", כתב. על יסוד חוות הדעת שהונחה בפניו, קבע כי קיים קשר בין הפעילות הספורטיבית העצימה לבין הנזקים שנגרמו לשניים.
בפסק הדין התייחס קליין גם למתח שבין הרצון להגיע להישגים לבין החובה לשמור על בריאות הספורטאים. לדבריו, חשיבותו של הספורט אינה יכולה להצדיק "הפקרת בריאותם של הספורטאים המתאמנים מגיל רך". עוד הדגיש כי השאיפה להישגים, לצד התגברות על כאבים וקשיים, אינה פוטרת את הגופים המקצועיים מחובתם להגן על הספורטאים מפני נזק ארוך טווח.
קליין הוסיף כי "חובה עלינו כחברה להגן על אותם ספורטאים הבוחרים בעיסוק זה ברמה המקצוענית", כדי שהמוטיבציה שלהם ושל הצוותים המקצועיים להגיע להישגים "לא יגרמו להם לנזק לכל החיים". באשר לאחריות, נקבע כי שלושת הנתבעים יישאו ביחד ולחוד בנזקיו של אחד המתעמלים, ואילו בנזקיו של המתעמל השני יישאו איגוד ההתעמלות ומכון וינגייט בלבד.
בסופו של דבר, לאחר בחינת הנכויות וראשי הנזק, ובהם הפסדי שכר ועזרת הזולת, פסק קליין לאחד המתעמלים כ־1.12 מיליון שקל ולשני כ־505 אלף שקל. בנוסף נפסקו לשניים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4%, המסתכמים בכ־382 אלף שקל. בסך הכול מגיעים הפיצויים וההוצאות לכ־2 מיליון שקל. 45309-03-20
תגובות