אסותא תשלם כ־10 מיליון שקל: המטופל נכנס לניתוח גב ויצא נכה
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי חייב את בית חולים אסותא תל אביב לשלם לתובע שנפגע בניתוח גב אלקטיבי פיצויים בגין נזקיו בסך 9,768,231 שקל, לפני ניכויים. השופטת אירית קלמן ברום (בצילום) קבעה בפסק דין מנומק היטב כי מדובר, ב“מקרה קשה ומצער ביותר”, שבו תקלה בניתוח הותירה את התובע משותק בפלג גופו התחתון.
האירוע התרחש ביוני 2021, כאשר התובע, שסבל מפריצת דיסק, עבר באסותא ניתוח גב מסוג דיסקטומיה וקיבוע עמוד שדרה. במהלך הניתוח, צוין בפסק הדין, “נשברה ידית מכשיר ‘אימפקטור’”, ובעקבות כך נגרמה לו פגיעה בחוט השדרה. בפסק הדין צוין כי בעקבות הפגיעה הוא נותר עם שיתוק בפלג גופו התחתון ואובדן שליטה על הסוגרים.
לטענת התובע, מדובר ברשלנות חמורה של הצוות הרפואי, שהפכה אותו מאדם פעיל בתחום יזמות הנדל״ן וההשקעות לאדם המרותק לכיסא גלגלים, הסובל מכאבים נוירופתיים ופיזיים קשים, הפרעות שינה, זיהומים חוזרים ואי שליטה על סוגרים. לטענתו, אסותא ניהלה נגדו הגנה “טורפנית” וניסתה להתיש אותו בהליך.
התובע דרש פיצוי רחב על מלוא נזקיו: אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, התאמת דיור, עזרת הזולת סביב השעון, טיפולים שיקומיים, ציוד רפואי, תרופות, ציוד מתכלה, התאמת רכב, הוצאות מים וחשמל מוגברות ועלויות מלווה. תחשיב התביעה הגיע ל־39,381,500 שקל, סכום שהמחיש את עומק הפגיעה ואת היקף החיים שהתפרקו.
מנגד, אסותא והמבטחת טענו כי התובע סבל עוד לפני הניתוח ממחלת גב מתקדמת, מכאבים, הגבלות תנועה וקשיי הליכה, ישיבה ועמידה. לטענתן, הניתוח נועד למנוע הידרדרות ולא לתקן מצב קיים, ולכן יש לפצות רק על ההחמרה. הן טענו גם כי התובע מסוגל לעבוד בהיקף חלקי וכי דרישותיו הכספיות מופרזות.
השופטת קלמן ברום לא קיבלה את התמונה המלאה שצייר אף אחד מהצדדים. מצד אחד, היא קבעה כי התובע אכן סבל מקשיים רפואיים קודמים. מצד שני, היא הדגישה כי לפני הניתוח הוא עבד והשתכר באופן משמעותי, ולכן, כפי שנכתב בפסק הדין, “לא מצאתי לייחס לתובע נכות תפקודית קודמת” שפגעה בכושר ההשתכרות. את הגריעה בכושר ההשתכרות העמידה על 70%.
החלק הקשה בפסק הדין נוגע לחיי היומיום שלאחר הפגיעה. בפסק הדין צוין כי התובע “העיד בדמעות” על התארגנות בוקר שנמשכת שעה וחצי, על צורך בשירותים צמודים ועל “תאונות” הגורמות לו למשברים נפשיים. בגין כאב וסבל ביקש התובע 1.2 מיליון שקל, ואילו הנתבעות ביקשו להעמיד את הפיצוי על 450 אלף שקל. השופטת פסקה 800 אלף שקל.
ביחס לעזרת הזולת, בית המשפט קבע כי הפיצוי שנפסק בעבר במקרים אחרים אינו “תרופה מספקת” לפגיעה בתובע, שהוא אדם מבוגר יותר ועצמאי פחות בחלק מהפעולות היומיומיות. בכך נתנה השופטת משקל ממשי לא רק לנכות הרפואית, אלא לחיים עצמם: תלות, עזרה, התארגנות, ניידות ואובדן עצמאות.
בסופו של דבר, השופטת קבעה כי בגין נזקיו של התובע ישלמו אסותא והמבטחת 9,768,231 שקל, בניכוי 600 אלף שקל שכבר שולמו לו ובניכוי תגמולי ביטוח לאומי בסך 2,893,826 שקל. לסכום שלאחר הניכויים יתווספו שכר טרחת עו״ד בשיעור 23.6% והוצאות משפט בגין אגרה וחוות דעת. 168-10-22
תגובות